ישראל, פערי הצריכה הבסיסית מעמיקים לפי מחקר שורש

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
פערי הצריכה לפי שורש

כל החדשות

הסיפורים החמים

חדשות קריפטו

חדשות פיננסיות

מטבעות

קולות השוק

חדשות רגולטורים

Sholanke Dele

24.03.2026

ישראל, פערי הצריכה הבסיסית מעמיקים לפי מחקר שורש — פערי הצריכה מתרחבים

לפי מחקר חדש של מוסד שורש למחקר כלכלי חברתי, מדדי ההכנסה הרשמיים בישראל מצביעים על ירידה מסוימת באי השוויון בין 2003 ל 2023, אך בחינת דפוסי ההוצאה של משקי הבית מראה כי בתחומי מזון, דיור ותחבורה הפערים נותרים גדולים ואף מתרחבים בחלק מהמקרים. המחקר, שנערך בידי החוקר יואב טוביה, מציג פער בין השיפור הסטטיסטי במדדי הכנסה לבין יוקר החיים בפועל והיכולת לצרוך שירותים ומוצרים בסיסיים.

היילייטס

המחקר של שורש מצא שמדד אי השוויון בהכנסה ירד ל-33% ב-2023 אך פערי הצריכה בתחומי מזון, דיור ותחבורה העמיקו.
במזון, ההוצאה לנפש בחמישון העליון גבוהה פי 5.8 מהתחתון; בדיור ההוצאה לנפש 1,984 שקל לעומת 858 שקל בחמישון התחתון.
בתחבורה, הפער בהוצאה בין העשירונים הצטמצם מפי 24 לפי 20, אך שיעור הבעלות על רכב נמוך במיוחד בחמישון התחתון (42%).

ממצאי המחקר על הוצאות משקי הבית

המחקר מציין כי מדד אי השוויון בהכנסה ירד מ 36% בשנת 2003 ל 33% בשנת 2023, וגם אי השוויון בצריכה הכללית ירד מ 28% ל 26%. עם זאת, כאשר בוחנים את סעיפי ההוצאה המרכזיים, מתקבלת תמונה שונה של פערים מתמשכים בין החמישונים. הממצאים מתמקדים בעיקר במזון, בדיור ובתחבורה, תחומים שבהם ההוצאה משקפת באופן ישיר את רמת החיים.

בתחום המזון, ההוצאה לנפש בחמישון העליון גבוהה פי 5.8 מזו של החמישון התחתון, לעומת פי 5.2 לפני כשני עשורים. משקי בית מבוססים מקצים כ 22% מתקציב המזון לארוחות מחוץ לבית, לעומת 6% בלבד בקרב משקי בית חלשים. לפי המחקר, גם בתוך אותה רמת הכנסה קיימים הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה, כאשר משקי בית ערביים בחמישון התחתון מוציאים יותר על מזון לעומת יהודים לא חרדים, ובקרב חרדים ההוצאה נמוכה יותר.

גם בשוק הדיור נרשמת העמקה של הפערים. ההוצאה לנפש על שכר דירה עומדת על כ 858 שקל בחמישון התחתון, לעומת כ 1,984 שקל בחמישון העליון, ושיעור הבעלות על דירה עומד על 63% בחמישונים התחתונים לעומת 76% בחמישונים העליונים. בקרב בני 25 עד 34 נרשמה ירידה בבעלות על דירה, מ 40% בשנת 2003 ל 21% בשנת 2018, בעוד צפיפות המגורים בחמישון התחתון מגיעה ל 1.2 נפשות לחדר, כמעט כפול מהחמישון העליון.

השפעה חברתית וכלכלית בישראל

בתחום התחבורה מציג המחקר את הפערים החדים ביותר בין שכבות ההכנסה. אף שהפער הכולל בהוצאה בין העשירונים הקיצוניים הצטמצם מעט, מפי 24 לפי 20, הוא עדיין נותר גבוה מאוד. שיעור הבעלות על רכב מגיע ל 42% בלבד בחמישון התחתון, לעומת כ 92% בחמישון העליון, וגם היכולת לממן נסיעות לחו"ל נותרת מוגבלת משמעותית בקרב משקי בית חלשים.

הנתונים מצביעים על כך שהקלה מסוימת במדדי אי השוויון הכלליים אינה מתורגמת בהכרח לשיפור שווה בגישה לדיור, ניידות וצריכת מזון. המשמעות עבור המשק הישראלי היא שפערים מבניים ממשיכים להשפיע על איכות החיים, על השתתפות בשוק העבודה ועל היכולת לצבור נכסים. במקביל, הפערים בולטים יותר בקבוצות אוכלוסייה מסוימות, ובהן חרדים וערבים, בעיקר במדדי צפיפות מגורים והרכב הוצאות.

מבחינה עסקית וציבורית, הממצאים עשויים להעמיק את הדיון במדיניות רווחה, תשתיות, תחבורה ציבורית ושוק הדיור. הם גם מחזקים את הטענה כי בחינת הכנסה בלבד אינה מספקת להערכת מצבם של משקי הבית. עבור קובעי מדיניות, המשמעות היא צורך רחב יותר במדדים המבוססים על צריכה ונגישות לשירותים בסיסיים.

שורש מזהיר מפער מבני מתמשך

סגן נשיא מוסד שורש, פרופ' איל קמחי, אומר כי הפער בין מדדי ההכנסה לבין חוויית החיים בפועל אינו מקרי. לדבריו, בחינת היכולת לקנות מזון איכותי, לשכור או לרכוש דירה ולהתנייד לעבודה מראה תמונה שונה מזו שעולה ממדדי ההכנסה בלבד. הוא קושר את הפערים להבדלים במערכת החינוך, בפריון העבודה, בהשתלבות בתעסוקה ובנגישות לתשתיות.

לפי קמחי, ללא טיפול עומק בתחומים אלה הפערים צפויים להישאר ואף להתקבע לאורך זמן. המשמעות היא שהשיפור במדדים רשמיים עשוי להסתיר חולשה מתמשכת ביכולת של משקי בית חלשים להתמודד עם הוצאות בסיסיות. בכך מציג המחקר תמונת מצב שמדגישה את ההיבט המבני של אי השוויון בישראל, ולא רק את המדידה החשבונאית שלו.

המחקר מתפרסם לקראת פרסום נתונים נוספים על אי השוויון בישראל, והוא מציע מסגרת חלופית לקריאת הנתונים הרשמיים. במקום להתמקד רק בפערי הכנסה, הוא מפנה את תשומת הלב לפערי צריכה בפועל. גישה זו עשויה להשפיע על אופן ניתוח מצבם של משקי הבית ועל סדרי העדיפויות של המדיניות הכלכלית.

בעבר דיווחנו על דוח בנק ישראל ל-2025 שהצביע על שחיקה ביכולת לרכוש דירה ראשונה בקרב זוגות צעירים, במיוחד בעשירונים הנמוכים והבינוניים, על רקע עליות המחירים ב-2021 והעלאות הריבית ב-2022–2023. בדוח הודגש גידול בהיקף המשכנתאות הממוצע, עלייה בשיעורי המינוף ובנטל ההחזר, וכן ירידה בחלקם של צעירים בעלי הכנסה נמוכה ובינונית בקרב נוטלי המשכנתאות מאז 2022.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?