המלחמה באיראן דוחפת תמחור מחדש של סיכוני תשתיות בשוקי ההון

המלחמה באיראן דוחפת תמחור מחדש של סיכוני תשתיות בשוקי ההון
סיכוני תשתיות בשוק ההון

לפי הטור שפורסם ב-Globes, העימות באיראן מרחיב את הדיון בשווקים מעבר למחירי האנרגיה המיידיים, אל שווי תשתיות, מניות דפנסיביות ושרשראות אספקה עולמיות. הכתבה מתארת כיצד פגיעה בתשתיות אנרגיה, הובלה ומים במפרץ ובאיראן מערערת הנחות יסוד של משקיעים לגבי יציבות תזרימית וסיכון נמוך. על רקע איום מתמשך על נתיבי סחר ומתקנים קריטיים, השוק נדרש לבחון מחדש את ערכן של יתירות תפעולית, קיבולת גיבוי ויכולת המשכיות עסקית.

היילייטס

  • בשל הפגיעה הישירה בתשתיות קריטיות במלחמה באיראן, השוק מתמחר מחדש סיכוני תפעול ופיזיים ומעלה פרמיות סיכון לתשתיות.
  • חסימות סחר והסיכון הביטחוני מחייבים חברות להגדיל השקעות בגיבוי, מלאים ומיגון, פוגעים בתזרים וברווחיות במיוחד בענפי אנרגיה, תעשייה והובלה.
  • ספקיות מערכות גיבוי, חשמל וביטחון דוגמת Siemens Energy, GE Vernova ו-Rheinmetall צפויות ליהנות מצמיחה בביקוש לנוכח מעבר לפוקוס על שרידות והמשכיות פעילות.

תמחור הסיכון עובר מיעילות לשרידות

במשך שנים תחנות כוח, מתקני גז, קווי הולכה, רשתות חשמל ונמלים נתפסים כנכסי תשתית יציבים, עם פרמיות סיכון נמוכות יחסית והנחות של תזרים צפוי. לפי הניתוח, הפגיעה הישירה בתשתיות קריטיות במלחמות האחרונות, ובפרט בעימות הנוכחי, משנה את ההנחה שלפיה הסיכון בנכסים אלה הוא בעיקר פיננסי. המשקיעים נדרשים כעת לשקלל גם סיכון תפעולי ופיזי, כולל יכולת להמשיך לפעול תחת תקיפה, שיבוש או עומס מתמשך. המשמעות היא שנכסים עם מקור אנרגיה יחיד, נתיב הולכה בודד או תלות חיצונית גבוהה עלולים לעמוד בפני פגיעות גבוהה יותר. מנגד, תשתיות עם קיבולת עודפת, חלופות הולכה או מעבר בין מקורות אנרגיה עשויות להיראות פחות יעילות בטווח הקצר, אך יציבות יותר תחת לחץ. כתוצאה מכך, השקעות בגיבוי, מלאים, מיגון ויתירות מתחילות להיתפס לא כהוצאה עודפת אלא כתנאי לשימור תזרים ופרמיית סיכון סבירה. הטור מציין כי שינוי זה עלול לפגוע בשווי נכסים משני כיוונים, גם ירידה בתזרים הפנוי וגם עלייה בתשואות שהמשקיעים ידרשו. בנוסף, דירוגי אשראי עשויים להתחיל לתת משקל רב יותר לחוסן תפעולי ולא רק ליחסים פיננסיים. אם מגמה זו מתבססת, תשתיות שנחשבות עד כה לדפנסיביות עלולות לעמוד בפני תמחור מחדש כלפי מטה.

חסימות סחר ולחצי עלות פוגעים בענפים חשופים

החסימה של מצרי הורמוז, לפי הכתבה, מייצרת אי ודאות רחבה עבור שוקי סחורות, תעשייה והובלה ימית, משום שנתח מהותי מתנועת הנפט, הגז הנוזלי וחומרי גלם תעשייתיים עובר בנתיב זה. במציאות כזו, חברות שכבר בנו מודלים תפעוליים על שרשראות אספקה רזות וניצולת גבוהה עשויות לגלות כי יעילות יתר פוגעת ביכולת ההישרדות שלהן. לכן, חברות נדרשות להגדיל מלאים, להוסיף קווי גיבוי, להשקיע בביטוח ובמיגון, ולהפנות יותר מזומנים לשימור פעילות במקום לצמיחה. הענפים החשופים ביותר כוללים, לפי הטור, אנרגיה, זיקוק, ספנות, שבבים, דשנים, כימיקלים ותעשייה עתירת אנרגיה וחומרי גלם. גם חברות תשתית בתחומי החשמל, המים וההולכה, אף שהן נתפסות כדפנסיביות, עלולות להתמודד עם דרישות השקעה כבדות בשרידות ללא יכולת מלאה לגלגל את העלויות לצרכנים. במקביל, חברות לוגיסטיקה ותובלה ימית הפועלות דרך צווארי בקבוק גיאופוליטיים מתמודדות עם שחיקה ברווחיות עקב ביטוח יקר יותר, סטיות מנתיב ועיכובים. הכתבה מביאה גם את דוגמת חברות הגז הישראליות, שנאלצות להשבית אסדות לתקופה ממושכת כדי לצמצם סיכון לפגיעה ישירה. לפי התיאור, השבתה כזו מוחקת הכנסות של מיליוני שקלים ביום וממחישה כיצד סיכון ביטחוני עובר ישירות לשורת הרווח. במצב זה, פרמיית הסיכון שהשוק דורש עולה לא רק בשל האיום עצמו, אלא גם בשל הפגיעה האפשרית ברווחיות העתידית.

ספקיות גיבוי, חשמל וביטחון עשויות ליהנות

מנגד, הטור מעריך כי סקטורים המספקים שכבות שרידות חדשות עשויים ליהנות מביקוש חזק יותר. בין התחומים שמוזכרים נמצאים רשתות חשמל, פתרונות גיבוי אנרגטי, אחסון וקירור, ציוד הולכה, הגנת תשתיות ויכולות תפעול תחת עומס. ההיגיון העסקי הוא שמעבר של ארגונים ומדינות ממיקוד ביעילות למיקוד בהמשכיות פעילות יגדיל השקעות בציוד ובמערכות תומכות. הכתבה מציינת חברות כמו Siemens Energy, GE Vernova, Schneider Electric ו-Quanta Services כדוגמאות לשחקניות שעשויות ליהנות מביקוש כזה, על רקע תחזיות, רווחיות או הזמנות חזקות. גם בסקטור הביטחוני מתוארת מגמה דומה, כאשר עלייה בצורכי מלאי, תחמושת ומערכות לחימה תומכת בביצועי חברות גלובליות, ובהן Rheinmetall. בכך, נוצר פער ברור יותר בין חברות שנאלצות לרכוש יתירות ביוקר כדי להגן על פעילות קיימת, לבין חברות שמוכרות את אותן שכבות הגנה לשוק. לפי מסקנת הטור, שוק ההון נכנס לתקופה שבה נכסים שנחשבים בטוחים ויציבים אינם נהנים עוד אוטומטית ממכפילים גבוהים. משקיעים צפויים להבחין יותר בין חשיפה לנזק ולשיבוש לבין יכולת להרוויח מהשקעות בשרידות. התוצאה האפשרית היא שינוי העדפות רחב, מדפנסיביות מסורתית אל חברות ותשתיות שמוכיחות חוסן תפעולי אמיתי.

בעבר דיווחנו על החסימה הימית במצר הורמוז ועל ההיערכות הישראלית לתרחישי הסלמה מול איראן ולבנון, לצד תיאום הדוק בין ירושלים לוושינגטון. בכתבה הודגש כי שיבוש בנתיב השיט המרכזי עשוי להעלות את אי הוודאות בשוקי האנרגיה והסחר, להשפיע על תנועת כלי השיט ועל שרשראות האספקה של נפט וגז, ולדחוף גורמים בשוק לבחון חלופות ותשתיות עוקפות.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.