נוקד קפיטל מציגה אסטרטגיית מניות ריכוזית, ורמוס נשאר שורי על ישראל

נוקד קפיטל מציגה אסטרטגיית מניות ריכוזית, ורמוס נשאר שורי על ישראל
אסטרטגיית מניות חדשה

לאחר יותר מעשור של פרופיל תקשורתי נמוך, רועי ורמוס מפרט את המעבר מניהול פסגות להובלת נוקד קפיטל ואת השינוי שביצעה הקרן במודל ההשקעות שלה. בראיון הוא מציג קו מובהק של חשיפה גבוהה למניות איכותיות, לצד עמדה אופטימית לגבי השוק הישראלי למרות המלחמה, הגירעון והטלטלה המקומית.

היילייטס

  • נוקד קפיטל מנהלת כיום כ-15 מיליארד שקל ומחזיקה ב-2025 חשיפה של מעל 90% למניות, בעיקר בשוק הישראלי.
  • ורמוס שם דגש על השקעות ריכוזיות בחברות עם יתרון תחרותי, מינוף נמוך והנהלה איכותית, תוך ויתור על מסחר תכוף ותזמון שוק.
  • ורמוס נותר שורי על השוק הישראלי בזכות מאקרו חיובי, רווחיות בענפי הבנקים והביטוח, ודמוגרפיה תומכת, לצד השקעה סלקטיבית עולמית בטכנולוגיה.

המעבר לפעילות גידור ושינוי מודל ההשקעה

כפי שדווח בגלובס, ורמוס מתאר בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" מסלול שעובר ממשבר אישי ומקצועי לאחר עזיבתו את פסגות, אל הקמת נוקד קפיטל ב-2013 יחד עם שלומי ברכה. לפי הערכות שמובאות בשוק, נוקד מנהלת כיום כ-15 מיליארד שקל, ונחשבת לגוף הגדול בישראל בתחום קרנות הגידור.

ורמוס אומר כי בשנותיה הראשונות נוקד פעלה יותר כקרן גידור קלאסית, עם ניסיונות לנהל תנודתיות ולשנות את שיעור החשיפה למניות. בהמשך, לדבריו, הקרן זונחת בהדרגה את גישת תזמון השוק ומאמצת החזקה יציבה יותר של מניות איכותיות, מתוך מסקנה שתזמון אינו יוצר ערך עקבי למשקיעים.

לדבריו, נכון לסוף 2025 החשיפה למניות בקרן האקוויטי עומדת על יותר מ-90%, ועיקר הפעילות נשאר בישראל. ורמוס מציג יעד של יצירת תשואה עודפת על המדד באמצעות תיק ריכוזי של חברות עם יתרון תחרותי, מינוף נמוך והנהלה שמייצרת ערך, ולא באמצעות מסחר תכוף או ירידה מכוונת ברמת החשיפה.

הוא גם מציין כי חלק מהלקחים בניהול קרן גידור מגיעים מטעויות עבר, בהן השקעות במטרוניקס וב-888. לדבריו, בשני המקרים ניתן משקל רב מדי להיכרות מקומית ולקרבה להנהלה, במקום לבחינה מחמירה של חפיר תחרותי, מינוף ואיכות העסק לאורך זמן.

השלכות על שוק ההון הישראלי והעדפות ההשקעה

ורמוס מציג בראיון תפיסה חיובית כלפי הכלכלה הישראלית ושוק המניות המקומי, גם על רקע מלחמה, גירעון ממשלתי וחוסר ודאות פנימי. לטענתו, ישראל בולטת במדדי צמיחה ודמוגרפיה ביחס לעולם המערבי, והיתרונות האלה תומכים ברווחיות של עסקים מקומיים ובתמחור אטרקטיבי של מניות בתל אביב.

בין מנועי הצמיחה שהוא מונה נמצאים הטכנולוגיה, התעשיות הביטחוניות, הגז והנדל"ן. הוא מדגיש גם את מאפייני "כלכלת האי" של ישראל, שלדבריו מסייעים במיוחד לענפים כמו בנקאות וביטוח לשמור על רווחיות גבוהה יחסית, משום שהתחרות בהם מוגבלת יותר מזו שבשווקים פתוחים ורחבים יותר.

לצד ההטיה החזקה לישראל, ורמוס אומר כי בטכנולוגיה הקרן מעדיפה כיום במקרים מסוימים חברות גלובליות מובילות כמו Google ו-TSMC, משום שלשוק המקומי יש עומק מוגבל בתחומים מסוימים. הוא מסביר כי במקרים כאלה אין לנוקד יתרון מידע מיוחד, אך יש ערך להבנה עמוקה של המודל העסקי ולהחזקה ארוכת טווח בחברות שלהערכתו נהנות מחפיר תחרותי מתרחב.

במישור המטבעי הוא נוקט קו ברור בעד החזקת הון בשקלים עבור משקיעים שחיים בישראל. לדבריו, מי שהוצאותיו נקובות בשקלים צריך לחשוב קודם כל על שמירת כוח הקנייה במטבע המקומי, בעוד שהחזקה במטבע אחר היא במידה רבה מהלך ספקולטיבי, גם אם כיוון השקל עצמו אינו ניתן לחיזוי מדויק.

בכתבה הקודמת שלנו על הירידה החדה בדולר מול השקל הסברנו כיצד התחזקות השקל עלולה לשחוק משמעותית את התשואה השקילית של השקעות בנכסים דולריים לא מגודרים, גם כשמדדי חו"ל מציגים ביצועים טובים. הדגש היה שרכישת דולרים במזומן לרוב אינה פתרון יעיל לטווח ארוך, ולכן עדיף לשקול חשיפה דרך נכסים מניבים או מהלכי גידור — תוך הימנעות מהטיות קיצוניות ושמירה על פיזור.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.