הטיית השורד מעוותת את הערכת הסיכון בשוקי ההון

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
הטיית השורד וסיכון בשוקי ההון

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

סחורות

בנקים מרכזיים

הטיית השורד מעוותת את הערכת הסיכון בשוקי ההון — הטיית השורד בשוקי ההון

בשוקי ההון, שבהם סיכונים נמדדים מדי יום, הצלחה מתמשכת עלולה ליצור אשליה מסוכנת של שליטה ומיומנות. המאמר מסביר כיצד הטיית השורד גורמת למשקיעים להתמקד במנצחים הגלויים ולהתעלם מהנכשלים שנעלמו, ובכך להמעיט בחשיפתם לאובדן קיצוני.

היילייטס

במשבר מניות הבנקים בישראל ב-1983, ויסות ממושך יצר תחושת ביטחון שגויה והוביל להלאמת הבנקים ולמחיקת מיליארדים מכספי המשקיעים.
קריסת AIG ב-2008 נגרמה מחשיפה עצומה ל-CDS על משכנתאות, דרשות נזילות חירום וחילוץ של 182 מיליארד דולר מהממשל ב-U.S.
ניסיון העבר מלמד שהטיית השורד גורמת להערכת חסר של סיכון קיצוני, ושאפילו הצלחות ממושכות אינן מגנות מאירועי מחיקה מוחלטת בשוקי ההון.

הטיה שמסתירה את הסיכון האמיתי

כפי שפורסם בגלובס, הטיית השורד, מושג המזוהה בין היתר עם נסים טאלב ועם ספרו "תעתועי האקראיות", מתארת מצב שבו מסיקים מסקנות ממי ששרדו והצליחו, תוך התעלמות ממי שנכשלו ויצאו מהתמונה.

הדוגמה הקלאסית היא ניתוח הפגיעות במטוסי קרב ממלחמת העולם השנייה. אברהם ואלד הראה כי אין לחזק דווקא את האזורים שבהם נראו חורי קליעים במטוסים ששבו, אלא את האזורים שלא נפגעו במטוסים החוזרים, משום ששם כנראה היו נקודות הפגיעה שהפילו את המטוסים שלא חזרו כלל.

לפי הטיעון במאמר, אותו כשל מחשבתי פועל גם בהשקעות, ביזמות ובמסחר. הציבור נחשף ליזמים שביצעו אקזיטים ולסוחרים שנראים מבריקים בדיעבד, אך אינו רואה את מאות ואלפי המקרים הזהים שנכשלו. כך הישרדות נתפסת כהוכחה למיומנות, אף שלעתים היא רק תוצאה של מזל שעדיין לא אזל.

המאמר משתמש גם בדימוי של רולטה רוסית כדי להמחיש כי רצף הצלחות אינו מבטל סיכון קטלני, אלא רק דוחה את מועד התממשותו. בשווקים פיננסיים ממונפים, כל תקופה רווחית עשויה לחזק את הביטחון, אך כאשר קיימת אפשרות אחת למחיקה מלאה, תדירות ההצלחה אינה המדד המרכזי, אלא היקף הנזק במקרה של כשל.

לקחי המשברים לישראל ולמערכת העולמית

כדי להמחיש את המחיר הכלכלי של בלבול בין הסתברות לסיכון לבין תוחלת הנזק, המאמר מפנה תחילה למשבר מניות הבנקים בישראל בשנת 1983. במשך שנים נוצרה תחושה שמדובר בנכס בטוח, בין היתר בשל ויסות ממושך שביצעו הבנקים עצמם, אך כאשר גל המכירות החל, המשק נקלע בתוך זמן קצר למשבר חסר תקדים שהסתיים בפועל בהלאמת הבנקים ובמחיקת מיליארדים מכספי המשקיעים.

הדוגמה השנייה היא קריסת AIG בשנת 2008. החברה בנתה חשיפה עצומה לביטוחי אשראי על משכנתאות באמצעות CDS, על בסיס ההנחה שקריסה רחבה בשוק הדיור האמריקאי אינה סבירה. כאשר התרחיש הזה דווקא התממש, דרישות התשלום והורדת הדירוג דחפו את הקבוצה למשבר נזילות חריף, והממשל ב-U.S. נאלץ להזרים 182 מיליארד דולר כדי למנוע פגיעה מערכתית רחבה.

מסקנת המאמר היא שניהול סיכונים אמיתי אינו מתמקד רק בשאלה מה הסיכוי לאירוע קיצון, אלא גם מה גודל ההרס אם יתרחש. מבחינה זו, הצלחות מצטברות לאורך שנים, גם בקרנות פנסיה או באסטרטגיות ממונפות, אינן מהוות הגנה אם אירוע יחיד מסוגל למחוק את הכול. המאמר נחתם בהפניה למקרה נוסף, קרן הגידור LTCM, כדוגמה נוספת לאופן שבו מודלים מתוחכמים ומינוף גבוה מייצרים אשליית ביטחון עד לרגע הקריסה.

בכתבה קודמת שלנו על התשואות החריגות באפריל בקופות הגמל והפנסיה סקרנו חודש מהחזקים מאז 2010, עם עליות בולטות במיוחד במסלולים הכלליים והמנייתיים. בנוסף הדגשנו את השפעת התחזקות השקל מול הדולר על מסלולים עוקבי S&P 500, ואת החשיבות של גידור וניהול סיכוני מטבע כדי להבין מה באמת עומד מאחורי ביצועי החיסכון.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?