בג"ץ בוחן את חוקיות החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל
בג"ץ מקיים היום דיון המשך בעתירות נגד החלטת הממשלה מדצמבר 2025 לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל. ההרכב, בראשות השופטת דפנה ברק-ארז ובהשתתפות השופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר, צפוי להכריע בשבועות הקרובים לאחר השלמות שנדרשות לבחינת תקינות ההליך ושיקול הדעת.
היילייטס
- בג"ץ דן בחוקיות סגירת גלי צה"ל ומתמקד בתקינות ההליך המינהלי ובשאלה האם נפלו פגמים מהותיים בקבלת ההחלטה.
- פרקליטות המדינה הדגישה כי סגירת ערוץ תקשורת מרכזי כמו גלי צה"ל עלולה לפגוע בזכות הציבור לדעת, במיוחד בתקופת בחירות.
- פסק הדין הצפוי בשבועות הקרובים עשוי להשפיע על גבולות התערבות הממשלה בשידור הציבורי ועל שוק התקשורת בישראל.
טענות הצדדים והליך קבלת ההחלטה
כפי שדווח בגלובס, הדיון מתמקד כעת לא בעצם השאלה אם נכון לסגור את התחנה, אלא בחוקיות החלטת הממשלה ובאופן שבו הופעל שיקול הדעת המינהלי בדרך אליה. בתחילת הדיון נאמר כי לאחר הוצאת הצו על-תנאי, המחלוקת מתמקדת בתהליך קבלת ההחלטה ובשאלה אם נפלו בו פגמים המצדיקים את ביטול הסגירה.עו"ד דוד פטר, המייצג את שר הביטחון ישראל כ"ץ, טען כי יש לצמצם את הדיון לתהליך קבלת ההחלטה ולאופן הפעלת שיקול הדעת, והוסיף כי עצם הקמת הוועדה לבחינת עתיד התחנה לא הייתה נדרשת מלכתחילה. לדבריו, גם אם היו פגמים בעבודת הוועדה, משקלם צריך להיות נמוך, והוא הציג את סגירת התחנה כחלק מרצון להפריד בין עיסוק פוליטי לבין תכני הצבא.
השופטים ברק-ארז וכשר הבהירו כי היקף הביקורת לא הוגבל מראש, וכי אין להוציא נושאים מסוימים מגדר המחלוקת. במהלך הדיון חזרו השופטים על כך שגלי צה"ל אינה גוף צבאי רגיל, תיאור שמחדד את המעמד החריג של התחנה ואת המורכבות המשפטית של ההחלטה.
השופט כשר הקריא קטעים ממכתבו של שר התקשורת שלמה קרעי, שבו נכתב כי יש להפריט את "התחנה הפוליטית הזו", ושאל כיצד ניתן ליישב בין טענה עניינית של הרחקת פוליטיקה מהצבא לבין אפשרות שהמהלך הושפע מתוכן פוליטי מסוים ששודר בתחנה. פטר השיב כי התרחיש הרלוונטי מבחינת הממשלה הוא הרצון להרחיק פוליטיקה מהצבא, ולא התנגדות לעמדה פוליטית מסוימת.
השופטת ברק-ארז הדגישה כי בית המשפט אינו מכריע אם החלטת הסגירה נכונה מבחינה ציבורית, אלא אם התקבלה כדין. עוד ציינה כי יש הבדל מהותי בין בחינת החלטות ממשלה לבין בחינת החלטות הכנסת, לאחר שפטר טען לקושי לייחס שיקולים זרים להחלטת מליאת ממשלה.
השלכות על שוק התקשורת והשידור הציבורי
עו"ד ענר הלמן, ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, חזר בדיון על טענות מינהליות נגד הוועדה שבחנה את המשך פעילות התחנה, ואמר כי הממשלה לא השיבה להן. לדבריו, אם נפל פגם בוועדה שעל בסיסה גיבש שר הביטחון את עמדתו, והחלטת הממשלה נשענה על אותה עמדה, הפגם "משתרשר" עד להחלטת הממשלה עצמה.הלמן טען כי מדובר בסגירת ערוץ תקשורת מרכזי בישראל, וציין כי גלי צה"ל היא אחת משתי התחנות הארציות המשדרות אקטואליה. הוא הוסיף כי סגירת גוף תקשורת בשל התוכן המשודר בו מעוררת שאלה מינהלית קשה הנוגעת גם לזכות הציבור לדעת, במיוחד בתקופת בחירות ובצל שינויים רחבים יותר בשוק השידור הציבורי.
גם נציגי העותרים ועובדי התחנה טענו כי ההחלטה סומנה מראש, כי הרכב הוועדה היה פסול וכי התשתית העובדתית שנבנתה לצורך ההכרעה הייתה חסרה או מוטה. עו"ד בעז בן צור אמר כי הוועדה התעלמה מדוח זמיר, הסתמכה על גורמים אנונימיים ולא בחנה לעומק חלופות או סוגיות נלוות, ובהן מקומה של גלגלצ.
לפי העתירות, שהוגשו בין היתר בידי ארגון העיתונאים, מועצת העיתונות, ועד עובדי גלי צה"ל והתנועה לאיכות השלטון, ההחלטה על הסגירה התקבלה בחיפזון ובסמוך לתקופת בחירות, ללא בחינה מספקת של חלופות מתונות יותר. מנגד, הממשלה טוענת כי היא מוסמכת לסגור את התחנה משום שהוקמה בהחלטת ממשלה, וכי דחיית המהלך לאחר הבחירות עלולה למנוע את יישומו.
כעת המחלוקת מתכנסת לשאלות של תקינות ההליך המינהלי, ניגוד עניינים, משקל עמדת צה"ל והצורך האפשרי בחקיקה ראשית לצורך סגירת התחנה. החלטת בג"ץ בשבועות הקרובים צפויה להשפיע לא רק על עתיד גלי צה"ל, אלא גם על גבולות ההתערבות הממשלתית במבנה השידור הציבורי בישראל.
ברפורמת השידורים שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי עסקנו בפיצול החוק ובהאצת קידומו, לצד שינוי בחובת ההעברה שעשוי להשפיע ישירות על מודל ההכנסות של הערוצים. לפי הנוסח המעודכן, רק ערוצים עם הכנסות שנתיות מעל 600 מיליון שקל יחויבו לספק בחינם גם שירותי קאץ'-אפ, מה שעלול להגדיל את הנטל על השחקנים הגדולים ולהעמיק פערים מול ערוצים קטנים יותר מול פלטפורמות כמו הוט ו-yes.
חדשות ישראל האחרונות
- Forex
- Crypto