רפאל והתעשייה האווירית מעכבות דיבידנדים למדינה על רקע חוב ביטחוני של יותר מ-10 מיליארד שקל
הפער בין צורכי מערכת הביטחון לבין המסגרת התקציבית המאושרת מעמיק, כאשר חובות משרד הביטחון לחברות הביטחוניות חוצים לראשונה את רף 10 מיליארד השקלים. על רקע זה, רפאל והתעשייה האווירית עוצרות בפועל העברת דיבידנדים למדינה, בצעד שמתגבש ללא החלטה פורמלית של הדירקטוריונים.
היילייטס
- רפאל דורשת כ-7 מיליארד שקל והתעשייה האווירית כ-5 מיליארד שקל ממשרד הביטחון, והן מעכבות דיבידנדים עקב חוב זה.
- ברפאל הוכרז דיבידנד של 263 מיליון שקל ולתעשייה האווירית 242 מיליון דולר לשנת 2024, אך הכספים טרם הועברו למדינה.
- הפער התקציבי של כ-45 מיליארד שקל בין תקציב הביטחון המאושר לדרישות, גורר עימות בין משרדי הביטחון והאוצר ומשפיע על תזרים החברות.
היקף החוב והדיבידנדים שבמוקד המחלוקת
כפי שדווח בגלובס, רפאל היא הנושה הגדולה ביותר של משרד הביטחון עם חוב של כ-7 מיליארד שקל, ואחריה התעשייה האווירית עם כ-5 מיליארד שקל. גם אלביט חשופה לחוב של כ-1.5 מיליארד שקל, אך בשונה משתי האחרות היא אינה חברה ממשלתית.גורמים במערכת הביטחון טוענים כי החובות נובעים מהפער בין תקציב הביטחון המאושר לבין המשימות המבצעיות המתרחבות, ובהן החזקת כמה זירות ביטחון במקביל ומוכנות מול איראן. בתוך כך, בקרב החברות הממשלתיות מתגבשת עמדה נוקשה יותר כלפי המדינה בשל היקף החוב והעיכוב המתמשך בהסדרתו.
רפאל והתעשייה האווירית כבר הכריזו על חלוקת דיבידנד למדינה בגין 2024, אך הכספים טרם הועברו. ברפאל מדובר ב-263 מיליון שקל, ואילו בתעשייה האווירית ב-242 מיליון דולר, כאשר מאז ההכרזה הדולר נחלש.
לגבי 2025, שאלת חלוקת הדיבידנד עדיין פתוחה, אף שרווחי שתי החברות מגיעים לשיאים חדשים. רפאל מדווחת על מכירות של כמעט 22 מיליארד שקל, צבר הזמנות של כ-74 מיליארד שקל ורווח נקי של 1.35 מיליארד שקל, בעוד התעשייה האווירית מסכמת את 2025 עם מכירות של 7.4 מיליארד דולר, רווח נקי של 712 מיליון דולר וצבר הזמנות של יותר מ-30 מיליארד דולר.
בדוחות רפאל לרבעון הראשון של 2026 צוין כי הוחלט על חלוקת דיבידנד למדינה בסך 588 מיליון שקל, אך גם סכום זה וגם הדיבידנד מהשנה הקודמת עדיין אינם משולמים. לפי המידע שנמסר, בדירקטוריון הוחלט לשלם תוך קיזוז מול חוב המדינה, מהלך שממחיש את עומק המחלוקת הכספית בין הצדדים.
במקביל, הנהלות החברות הממשלתיות מנהלות משא ומתן עם הממשלה על מימון עלויות האשראי שהן נאלצות לשאת בהן עד להסדרת התשלומים.
העימות התקציבי והשלכותיו על המשק והענף
ברקע המחלוקת ניצב עימות מתמשך בין משרד הביטחון למשרד האוצר סביב תקציב הביטחון. הפער בין התקציב המאושר, 143 מיליארד שקל, לבין הדרישות של מערכת הביטחון מגיע לכ-45 מיליארד שקל, על רקע התחממות הזירות, גיוסי המילואים והעמקת הפעילות הצבאית בלבנון.במשרד האוצר מבקרים את מערכת הביטחון על יצירת התחייבויות רכש מעבר למסגרת התקציבית המאושרת, ורק לאחר מכן דרישה להגדלת התקציב. הממונה על התקציבים, מהרן פרוזנפר, אומר בכנס אלי הורוביץ כי יש להגביל את הוצאות הביטחון במסגרת תוכנית רב-שנתית, ומזהיר מפני העלויות הכבדות של שירות מילואים נרחב והיעדר בקרה מספקת.
מן התעשייה האווירית נמסר כי החברה ממשיכה לייצר עבור משרד הביטחון ומדינת ישראל ככל הנדרש, מתוך הבנה שהחובות ישולמו בהקדם האפשרי, וכי לא התקיים כל שיח בנושא הדיבידנד בהקשר ישיר לחוב. רשות החברות הממשלתיות מסרה כי היא פועלת לחלוקת דיבידנד שנתי מהחברות הממשלתיות לקופת המדינה בהתאם להוראות הדין, בעוד מרפאל, אלביט, משרד הביטחון ומשרד האוצר לא נמסרה תגובה.
העיכוב בדיבידנדים משקף לחץ תזרימי גובר בין המדינה לבין ספקיות הביטחון המרכזיות שלה, דווקא בתקופה שבה היקף הפעילות, הרווחיות וצבר ההזמנות של החברות מצויים ברמות שיא. אם החוב לא יוסדר, המחלוקת עלולה להכביד לא רק על קופת המדינה אלא גם על מימון הפעילות השוטפת של התעשיות הביטחוניות.
בכתבה קודמת שלנו על שיא היצוא הביטחוני של ישראל ב-2025 סקרנו את הזינוק בהיקף החוזים החדשים ליותר מ-19.2 מיליארד דולר, תוך דגש על עלייה בעסקאות גדולות ועל התחזקות מסלולי ממשלה-לממשלה (GTG). עוד ציינו את השינוי בתמהיל היעדים — אירופה כמובילה לצד התרחבות באסיה-פסיפיק ובמדינות המפרץ — וכן את אתגרי הייצור המקומיים שמלווים את הגידול בביקוש.
חדשות מדיניות פרישה האחרונות
- Forex
- Crypto