מינהל הדיור הממשלתי מתמודד עם פערי מיפוי ובקרה על נכסים בשווי מיליארדים
ביקורת שנערכה במחצית השנייה של 2025 מעלה ליקויים מהותיים בניהול אלפי נכסי הדיור הממשלתי, בהם היעדר מיפוי מלא ועדכני ומחסור במידע תפעולי ופיננסי חיוני. הממצאים נוגעים למאגר של 6,607 מבנים ולהתקשרויות שכירות שהיקפן הכלכלי הגיע בסוף 2024 לכ-7.5 מיליארד שקל בערכים ריאליים.
היילייטס
- מבקר המדינה מציין כי מינהל הדיור הממשלתי פועל על בסיס מיפוי נכסים ישן בן 25 שנה ללא מאגר ממוחשב או הערכת שווי עדכנית.
- עד סוף 2024 צפויה השקת מערכת 'אופק', כאשר כיום אין מערך מידע אחוד לתהליכי הקצאת נכסים, מה שמקשה על בקרה וזיהוי עיכובים.
- בניהול נכסים שאינם בשימוש, נמצאו 57 נכסים בשווי מצטבר של מעל 100 מיליון שקל שאינם מושכרים במשך תקופות ממושכות, מבלי תכנית ניהול סדורה.
ממצאי הביקורת על מערכות הניהול והמיפוי
לפי פרסום של Globes, כפי שעולה מדוח מבקר המדינה, מינהל הדיור הממשלתי פועל על בסיס מיפוי נכסים שנערך לפני 25 שנה, בעוד מסמכי הסקר נשמרים בארכיון פיזי ולא במאגר ממוחשב. הדוח מציין כי מיפוי בתי החולים הממשלתיים הושלם רק ב-2020, וכי אין בידי המינהל הערכת שווי עדכנית לכלל הנכסים שבניהולו.לפי הדוח, גם במאזן נכסי המדינה מופיע מידע חלקי בלבד שאינו משקף את מלוא נכסי הדיור הממשלתי או את שוויים העדכני. עוד נכתב כי בניגוד לתקנות, לא בוצעה הערכת שווי לנכסי הדיור הממשלתי מאז 2013, אף שעל מנהל המינהל לבצע בדיקה כזו לפחות אחת לעשור.
המבקר מציין כי עד השקת מערכת "אופק" בסוף 2024, תהליכים מרכזיים בהקצאת נכסים ובניהולם התנהלו בדוא"ל ולא במערכת ייעודית. אף ש"אופק" מקיימת ממשק עם מערכת "סיגמה", אין מערך מידע אחוד לכל שלבי ההקצאה, דבר שמקשה על המינהל למדוד יעילות, לזהות עיכובים ולבקר את תהליך ההקצאה ליחידות הממשלה.
עוד עולה כי אין שכבת BI המאפשרת הפקת דוחות, מעקבים, תזכורות והתראות בשליפה, וכן חסרה במשרד האוצר מערכת GIS מלאה המקושרת למערכות הליבה. לפי המבקר, המידע הקיים חלקי בלבד, אינו מטויב במלואו, ואינו מאפשר שליפה מהירה ללא סיוע של גורם מקצועי חיצוני.
השפעה תקציבית ותוכנית לנכסים שאינם בשימוש
הביקורת מצביעה גם על פערים במידע הנוגע למצבם הפיזי והמבצעי של הנכסים, לרבות עמידות בפני רעידות אדמה ומיגון. רק לגבי כחמישית ממבני המשרדים קיים מידע על עמידות מבנית, ובצל המלחמה המתמשכת בולט גם היעדר מידע על היקף המבנים הממוגנים, נתון שעשוי להשפיע על יכולת הממשלה לשמור על רציפות תפקודית בשעת חירום.בתחום ניהול הנכסים שאינם נדרשים עוד לשימוש ממשלתי, המבקר קובע כי לא נמצאה מדיניות או תוכנית ארוכת טווח לניהול, השכרה או מכירה. ב-2024 הושכרו 190 נכסים כאלה, ובשנה שעברה 227, בעוד מכירת נכסים נעשית בעיקר כדי לממן גירעון בתקציב המינהל ולא כחלק ממדיניות סדורה.
עוד עולה כי 57 נכסים בניהול המינהל, בשווי מצטבר של יותר מ-100 מיליון שקל, אינם מושכרים לאורך תקופות ממושכות, ומתוכם 9 עומדים ריקים יותר משלוש שנים. המבקר ממליץ לחשב הכללי להנחות את הנהלת החטיבה והמינהל לגבש מסמך מדיניות לשנים הקרובות, לבצע מיפוי מלא וממוחשב של הנכסים, ולהכין תוכנית רב-שנתית מסודרת להשבחה, השכרה או מכירה של נכסי מדינה שאינם משמשים את משרדי הממשלה.
בכתבה קודמת שלנו על נתוני אפריל בשוק הדיור בישראל, עסקנו בפער החריג בין שיא בהיתרי הבנייה לבין ירידה במלאי הדירות הלא מכורות אצל הקבלנים. הסברנו כיצד שיטת המדידה (כולל גריעת דירות אחרי 15 חודשים ממועד גמר בנייה) ותזמון רישום מכירות פריסייל יכולים ליצור תנודתיות, ובמקביל הצבענו על התארכות זמני הבנייה בשל מחסור בכוח אדם ומורכבות גוברת בפרויקטים.
חדשות לינקס האחרונות
- Forex
- Crypto