לאחר שהממשלה הגדירה את האקלים-טק כעדיפות לאומית, פעילות התמיכה בתחום בישראל מתרחבת באמצעות מענקים, חממות, פיילוטים ושיתופי פעולה בין-משרדיים. לצד הגידול בהשקעות רשות החדשנות ובמספר המיזמים, עדיין חסר מידע שמראה עד כמה הכלים הללו מתורגמים להטמעה רחבה ולהשפעה סביבתית בפועל.
היילייטס
- ההשקעות באקלים-טק בישראל ירדו מ-2.27 מיליארד דולר ב-2022 לכ-551 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2023, ירידה של כ-60%.
- רשות החדשנות הגדילה את חלקה בהשקעות אקלים-טק מ-5.7% ב-2022 ל-20% ב-2023, עם גידול מסך של 250 מיליון שקל ל-531 מיליון שקל עד 2025.
- מתוך 170.4 מיליון שקל שיועדו בהחלטות ממשלה לחדשנות אקלימית, רק 31.79 מיליון שקל הושקעו בפועל, מה שמעיד על פער משמעותי בין תקצוב לביצוע.
יישום ההחלטה והרחבת כלי התמיכה
כפי שפורסם ב-Globes, החלטת ממשלה 1685 נועדה לרתום את תעשיית ההייטק הישראלית למאבק בשינויי האקלים, מתוך הבנה שהתחום דורש לא רק יזמות פרטית אלא גם מדיניות מתואמת, תשתיות ניסוי, ודאות רגולטורית ומימון ארוך טווח. ההחלטה נשענת על עבודת מטה בין-משרדית ומטילה את מרכז הכובד על משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ועל רשות החדשנות, לצד משרדי ממשלה נוספים.לפי סקירת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2022 פעלו בישראל 784 חברות הזנק בתחומי האקלים-טק, ואחת מכל שש חברות טכנולוגיה חדשות שהוקמו באותה שנה הייתה בתחום זה. באותה שנה הסתכמו ההשקעות באקלים-טק בישראל בכ-2.27 מיליארד דולר, אך במחצית הראשונה של 2023 הן ירדו לכ-551 מיליון דולר בלבד, ירידה של כ-60% לעומת התקופה המקבילה ב-2022.
במקביל, רשות החדשנות מגדילה את מעורבותה בתחום. לפי הנתונים המובאים בכתבה, הרשות השקיעה כ-300 מיליון שקל בטכנולוגיות אקלים בשנת 2023, שהם כ-20% מכלל השקעותיה, לעומת 5.7% בלבד בשנת 2022. עוד נמסר כי השקעותיה בפרויקטי אקלים-טק גדלו מכ-250 מיליון שקל בשנת 2022 לכ-531 מיליון שקל בשנת 2025, בעוד מספר ההגשות של חברות בתחום לתוכניות הרשות עלה מ-273 ל-663.
גם בצד היישומי נרשמת פעילות רחבה יותר. מאז 2023 הוגשו 174 מיזמים לקולות קוראים לפיילוטים בתחומי אקלים, מהם אושרו 58 בקשות בהיקף מענקים כולל של 71.5 מיליון שקל, לצד הפעלת שבע חממות טכנולוגיות, מסלולי הטבה, מאגדים ומרכזי חדשנות. עם זאת, לפי הנתונים, מתוך 170.4 מיליון שקל שהוקצו בהחלטות הממשלה לחדשנות אקלימית, רק 31.79 מיליון שקל אושרו והושקעו בפועל, מה שממחיש כי גם כאשר יש מסגרת ממשלתית פעילה, פער הביצוע התקציבי עדיין משמעותי.
ההשפעה על המשק והחסמים שנותרו
מבחינה כלכלית ותעשייתית, האקלים-טק נתפס כמנוע צמיחה פוטנציאלי נוסף להייטק הישראלי, במיוחד בתחומים כמו מים, חקלאות, אנרגיה, תחבורה, מזון ובריאות. ההיגיון המדינתי מאחורי ההשקעה ברור, פתרונות אקלימיים דורשים לעיתים הון כבד, גישה למתקני מדינה, רגולציה תומכת ושיתוף פעולה עם חברות תשתית, ולכן אינם מתקדמים בקלות באמצעות כוחות השוק בלבד.למרות זאת, התמונה לגבי ההשפעה בפועל עדיין חלקית. הכתבה מציינת כי ההחלטה תורמת לבניית אקוסיסטם, למחקר יישומי, לנסיינות רגולטורית ולחיבור בין גופים ציבוריים ופרטיים, אך אין עדיין תמונה מלאה לגבי שיעור הפיילוטים שהופכים להטמעה קבועה, היקף הרכש בפועל, או התרומה הישירה להפחתת פליטות, להתייעלות אנרגטית ולהיערכות למשבר האקלים.
המלחמה שפרצה באוקטובר 2023 מוסיפה שכבת סיכון נוספת לענף, בשל הסטת תקציבים, ירידה בקשב הציבורי והניהולי לנושאי אקלים, גיוס כוח אדם ואי-ודאות גבוהה יותר בקרב משקיעים זרים. על רקע זה, תמיכה ממשלתית עקבית בתחום נתפסת לא רק ככלי סביבתי אלא גם כאמצעי לשימור היתרון התחרותי של ישראל ולחיזוק ענף הייטק שמתמודד עם האטה, פיטורים ותחרות גלובלית גוברת.
בחינת תוכניות העבודה הממשלתיות לשנת 2026 מראה כי האקלים-טק אינו תמיד מופיע כמשימה נפרדת וברורה, אך רכיבים מרכזיים של ההחלטה כבר נטמעים בפעילות השוטפת של מערכת החדשנות. המשמעות היא שהשלב הבא אינו עוד הרחבה של מסלולי תמיכה בלבד, אלא שיפור מנגנוני הבקרה, הדיווח והשקיפות, כדי לבחון אם ההשקעות, החממות והפיילוטים אכן עוברים מהמעבדה לשוק ולתשתיות הציבוריות.
בכתבה קודמת שלנו על גל הפיטורים בהייטק בישראל סקרנו את היקף הצמצומים בחברות מובילות ואת הלחץ הגובר בשוק העבודה, לצד הפער החד בין שכרי הענף לדמי האבטלה הזמינים למפוטרים. עוד ציינו כי על אף הוויכוח סביב תפקיד ה-AI בגל ההתייעלות, דוח רשות החדשנות הציג במקביל תמונת מאקרו חיובית יותר של צמיחה וגיוסי הון — מה שמדגיש ענף שממשיך להשתנות תוך התאמות מבניות.
חדשות רשות ניירות ערך האחרונות
-
אוגנדה
-
אוזבקיסטן
-
אוסטריה
-
אוסטרליה
-
אוקראינה
-
אורוגוואי
-
אזרבייג'ן
-
איחוד
-
איחוד האמירויות הערביות
-
איטליה
-
אינדונזיה
-
איראן, רפובליקה אסלאמית
-
אירלנד
-
אל סלבדור
-
אלבניה
-
אלג'יריה
-
אנגולה
-
אסוואטיני
-
אסטוניה
-
אפגניסטן
-
אקוודור
-
ארגנטינה
-
ארה״ב
-
ארמניה
-
אתיופיה
-
בהאמה
-
בולגריה
-
בוליביה
-
בוצואנה
-
בחריין
-
בלארוס
-
בלגיה
-
בנגלדש
-
ברוניי דארוסלם
-
ברזיל
-
בריטניה
-
ג'ורג'יה
-
ג'מייקה
-
גאנה
-
גרמניה
-
דנמרק
-
דרום אפריקה
-
האיטי
-
הודו
-
הולנד
-
הונג קונג
-
הונגריה
-
הרפובליקה הדומיניקנית
-
וייטנאם
-
ונצואלה
-
זימבבואה
-
זמביה
-
חוף השנהב
-
טג'יקיסטן
-
טורקיה
-
טייוואן, מחוז סין
-
טנזניה
-
טרינידד וטובגו
-
יוון
-
יפן
-
ירדן
-
ישראל
-
כווית
-
לאוס
-
לבנון
-
לוב
-
לוקסמבורג
-
לטביה
-
ליטא
-
לסוטו
-
מאוריציוס
-
מדגסקר
-
מוזמביק
-
מולדובה
-
מונגוליה
-
מונטנגרו
-
מיאנמר
-
מלזיה
-
מלטה
-
מצרים
-
מקדוניה הצפונית
-
מקסיקו
-
מרוקו
-
נורבגיה
-
ניגריה
-
ניו זילנד
-
נמיביה
-
נפאל
-
סומליה
-
סוריה
-
סין
-
סינגפור
-
סלובניה
-
סלובקיה
-
ספרד
-
סרביה
-
סרי לנקה
-
עומאן
-
עיראק
-
ערב הסעודית
-
פולין
-
פורטו ריקו
-
פורטוגל
-
פיליפינים
-
פינלנד
-
פלסטין
-
פנמה
-
פפואה גינאה החדשה
-
פקיסטן
-
פרגוואי
-
פרו
-
צ'ילה
-
צרפת
-
צ׳כיה
-
קובה
-
קולומביה
-
קונגו
-
קונגו ד׳
-
קוסטה ריקה
-
קוריאה
-
קזחסטן
-
קטאר
-
קירגיזסטן
-
קמבודיה
-
קמרון
-
קנדה
-
קניה
-
קפריסין
-
קרואטיה
-
רואנדה
-
רומניה
-
שוודיה
-
שוויץ
-
תאילנד
-
תוניסיה
-
תימן
- Forex
- Crypto
