ישראל מסתכנת בהידחקות מ-IMEC ככל שהנתיבים האזוריים לאירופה מתקדמים בלעדיה
השינויים הביטחוניים והלוגיסטיים במזרח התיכון מציבים בסימן שאלה את מקומה של ישראל במסדרון הכלכלי הודו-המזרח התיכון-אירופה, אף שלישראל עדיין יש יתרונות תשתיתיים ותפעוליים בולטים. במקביל, התקדמות של חלופות דרך מצרים, טורקיה, ירדן וסוריה מגבירה את הסיכון שהסחר האזורי יתארגן כרשת רב-נתיבית שבה ישראל נשארת מחוץ לצירי המפתח.
היילייטס
- מעורבות ישראל ב-IMEC נחלשת בשל עימותים אזוריים, קיפאון מול ערב הסעודית, והידחקות משולחנות עבודה רשמיים בשל היעדר התקדמות פלסטינית.
- מעבר נהר הירדן פועל בתפוקה נמוכה של כ-150 משאיות ביום וזמני המתנה של 7–14 ימים, מה שמעלה עלויות ודוחף חברות לבחור נתיבים חלופיים.
- פתרון חסמי תשתית ושילוב הכלכלה הפלסטינית חיוניים להצטרפות ישראל ל-IMEC, אחרת נתיבי אזוריים יתארגנו בלעדיה ובסיכון לאיבוד רלוונטיות.
סיכוני הרשת האזורית והחסמים לישראל
כפי שפורסם בגלובס, מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, המלחמה בעזה, הקיפאון מול ערב הסעודית, העימותים מול איראן והלחימה המתמשכת בגבולות משנים את תפיסת הסיכון האזורית סביב IMEC ומחלישים את מעמדה של ישראל במסדרון. לפי הניתוח, הסכנה המרכזית כבר אינה תחרות מסחרית ישירה אלא האפשרות שישראל תהפוך לשחקן שולי בזמן שהקישוריות האזורית מתרחבת בלעדיה.חסימת מצר הורמוז מדגישה את הפגיעות שבהישענות על נתיב יחיד, ומחזקת את המעבר לתפיסה של "יתירות אסטרטגית" באמצעות רשת של מסלולי סחר מצטלבים. במסגרת זו, נתיבים דרך מצרים, טורקיה או סוריה אינם מבטלים את הפוטנציאל של הנתיב הישראלי, אך הם כן מצמצמים את הכרחיותו אם ישראל אינה מצליחה להשתלב מדינית ולוגיסטית.
לישראל עדיין יש נכסים משמעותיים, בהם תשתיות קיימות, יכולת מימון, וניסיון באבטחת תשתיות ובהגנת סייבר. עם זאת, המבוי הסתום מול ערב הסעודית מונע את שילובה בקבוצות העבודה הרשמיות של IMEC, משום שריאד מתקשה לקדם נורמליזציה ללא התקדמות ממשית בזירה הפלסטינית.
צווארי הבקבוק המקומיים והשלכות אזוריות
לצד החסמים המדיניים, הניתוח מצביע על פגיעה תחרותית שמקורה בתוך ישראל עצמה. מעבר נהר הירדן, שער הסחר המזרחי המרכזי, פועל ביעילות נמוכה, מטפל בכ-150 משאיות ביום בלבד, ויוצר זמני המתנה של 7 עד 14 ימים בצד הירדני לצורך בידוק ביטחוני ומכס.העיכובים האלה מעלים את עלויות השינוע ופוגעים בכדאיות הכלכלית של הנתיב הישראלי, בזמן שמצרים וסעודיה כבר מקדמות פתרונות משותפים להסטת מטענים לים התיכון, ויוזמות נוספות דרך עיראק, טורקיה, ירדן וסוריה מייצרות בפועל חלופות אזוריות. במצב כזה, חברות לוגיסטיקה בינלאומיות עשויות להעדיף מסלולים אחרים גם בלי מסגרת רשמית של IMEC.
כדי לשנות כיוון, מוצעים צעדים מיידיים כמו הארכת שעות הפעילות במסוף נהר הירדן, התאמתו לבידוק מכולות ללא פריקה, הסבת מעבר עקבה להובלת מטענים, והסטת תנועת סיוע הומניטרי ממעברים עמוסים. בטווח הארוך יותר, ההמלצות כוללות הרחבת קיבולת המעברים עם ירדן, השלמת 12 הקילומטרים החסרים בין בית שאן לגבול הירדני, קידום פרויקטים מוקפאים, ואימוץ מערכת MAITRI להתאמת רגולציה ותקינה לנמלים ולמסופים.
לפי הניתוח, שילוב הכלכלה הפלסטינית במסגרת IMEC הוא גם תנאי מרכזי לפריצת החסימה מול ערב הסעודית ולהפחתת מתיחות מול ירדן. אם ישראל לא תטפל בחסמי התשתית והמדיניות, הסחר האזורי צפוי להמשיך להתארגן בלעדיה ולהותיר אותה מחוץ לצומת מרכזי של הכלכלה האזורית.
בכתבה קודמת שלנו על עדכון תחזית ה-OECD לכלכלת ישראל, סקרנו כיצד הארגון הפחית את תחזית הצמיחה והתריע מפני התרחבות הגירעון ועלייה ביחס החוב לתוצר על רקע הסיכונים הביטחוניים והלחימה. עוד ציינו כי פערי המסרים מול תחזיות משרד האוצר עלולים להשפיע על תפיסת הסיכון של משקיעים, והדגשנו את קריאת ה-OECD לבנות מחדש "כריות ביטחון" פיסקליות באמצעות צמצום חוב ומדיניות תקציבית עקבית.
חדשות ישראל האחרונות
- Forex
- Crypto