ועדת הכספים מקדמת את חוק המעונות למרות התנגדות האוצר והתרעה על עלות תקציבית

ועדת הכספים מקדמת את חוק המעונות למרות התנגדות האוצר והתרעה על עלות תקציבית
קרב על חוק המעונות

ועדת הכספים של הכנסת צפויה להצביע מחר על אישור חוק המעונות לקראת קריאה ראשונה, בזמן שהמהלך מעמיק עימות בין המפלגות החרדיות לבין משרד האוצר סביב תמריצי תעסוקה ושירות. ההצעה מבקשת לקבוע את הזכאות לסבסוד מעונות יום לפי תעסוקת האם בלבד, לאחר שבג"ץ שלל את ההטבה ממשפחות של חייבי גיוס שאינם מתייצבים.

היילייטס

  • הצעת חוק המעונות מקודמת בוועדת הכספים למרות התנגדות האוצר, שמזהיר מעלות תקציבית של כ-300 מיליון שקל בשנה.
  • חוות דעת האוצר קובעת שהשינוי יפגע בתמריצים לשילוב גברים חרדים בעבודה ובצה"ל, ויגדיל משמעותית את ההוצאה הפיסקלית.
  • הייעוץ המשפטי של הכנסת מזהיר מפגיעה בשוויון ומעיוותים בסבסוד, כאשר הכנסה גבוהה של האב תפחית את הסבסוד ליתר המשפחות.

פרטי ההצעה וההתנגדות התקציבית

כפי שדווח בגלובס, אגף התקציבים במשרד האוצר הגיש לוועדה חוות דעת חריפה שלפיה הצעת החוק פוגעת בשני יעדים כלכליים מרכזיים, שילוב גברים חרדים בשוק העבודה ושילובם בשירות בצה"ל. במסמך, שעליו חתומה רכזת התעסוקה באגף נטע בר-זיו, נכתב כי המהלך סותר את ההיגיון הכלכלי של סבסוד המעונות, שנועד לעודד תעסוקה של שני ההורים.

הצעת החוק, שכותרתה הרשמית היא "קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו", הוגשה כהצעה פרטית בידי חברי כנסת מיהדות התורה בשיתוף חברי כנסת מכל סיעות הקואליציה. כיום הזכאות לסבסוד מותנית בכך ששני בני הזוג עובדים או לומדים, ואילו לפי הנוסח המוצע ייבחן מצבה של האם בלבד, כך שגם משפחות שבהן האב אינו עובד או לומד יוכלו לשוב ולקבל את ההנחה.

באוצר טוענים כי כאשר האב אינו עובד אין חסם שמונע את השתלבות האם בשוק העבודה, ולכן השמטת מצבו מן המבחן אינה מתיישבת עם תכלית ההטבה. עוד נכתב כי ההשפעה המיידית של אישור החוק תהיה הגדלת הכנסה של עשרות אלפי שקלים בשנה למשקי בית של חייבי גיוס, באופן שלדברי האוצר סותר את עקרון התמריצים הכלכליים. העלות התקציבית של ההטבה מוערכת בכ-300 מיליון שקל.

השלכות פיסקליות ומשפטיות

לפי חוות הדעת, שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על כ-53% בלבד, ללא שיפור משמעותי בעשור האחרון, והדבר מגדיל את הנטל הפיסקלי על המשק. בנספח למסמך נכתב כי משק בית חרדי מייצר בממוצע אפקט גירעוני של כ-10.5 אלף שקל בחודש בתקציב המדינה, שממומן מעודף שמקורו במשקי בית יהודיים שאינם חרדיים.

באוצר מעריכים כי המאזן השלילי שמקורו באוכלוסיות בעלות שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה מגיע לכ-25 מיליארד שקל בשנה, וצפוי לגדול בעתיד לכ-140 מיליארד שקל בשנה לאור המגמות הדמוגרפיות. הנתונים הללו מציבים את הדיון בחוק המעונות גם כשאלת עומק של מדיניות עבודה, תקציב וצמיחה, ולא רק כוויכוח נקודתי על סבסוד.

הייעוץ המשפטי של הוועדה מעלה במקביל הסתייגויות המתמקדות בפגיעה אפשרית בשוויון. לפי המסמך, אם החוק יאושר, משפחה שבה שני ההורים עובדים עלולה לאבד את הקדימות הקיימת כיום בקבלה למעון מול משפחה שבה רק האם עובדת, אף שמדובר במשאב מוגבל שהביקוש לו גבוה מן ההיצע. בנוסף מצוין עיוות אפשרי בנוסח, משום שהכנסת האב עדיין תיכלל בחישוב ההכנסה לנפש, ולכן משפחה שבה האב עובד עלולה לקבל דרגת סבסוד נמוכה יותר ממשפחה דומה שבה האב אינו עובד כלל.

בכתבה קודמת שלנו על נתוני הגירעון והכנסות המדינה לחודש מאי, הצגנו כי הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על כ-3.75% מהתוצר, לצד גירעון של 8.3 מיליארד שקל במאי. עוד ציינו כי מתחילת השנה ההכנסות עלו בקצב מהיר יותר מההוצאות, אך הגירעון נותר מדד מרכזי שמחדד את מגבלות מדיניות התקציב בהמשך השנה.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.