צים מבקשת לאשר חבילת תגמול למנכ"ל הנכנס בהיקף של עד 3.4 מיליון שקל ב-2026

צים מבקשת לאשר חבילת תגמול למנכ
חבילת תגמול לצים

צים מזמנת אסיפת בעלי מניות לאישור תנאי ההעסקה של המנכ"ל הנכנס, ד"ר חן ליכטנשטיין, שצפוי להיכנס לתפקיד בתחילת יולי במקום אלי גליקמן. חבילת התגמול המוצעת כוללת שכר חודשי, בונוס ומענק הצטרפות, והיא מגיעה בזמן שהחברה ממתינה להכרעה ממשלתית על עסקת מכירה בהיקף של 4.2 מיליארד דולר.

היילייטס

  • ליכטנשטיין צפוי לקבל ב-2026 תגמול כולל של עד 3.4 מיליון שקל, הכולל בונוס, מענק ואופציות, בתלות בתוצאות עסקת הרכישה.
  • עסקת מכירת צים להפג-לויד ופימי בהיקף 4.2 מיליארד דולר ממתינה לאישור מדינת ישראל לאחר קבלת הסכמת בעלי המניות.
  • אם צים תופרט וליכטנשטיין יפוטר בתוך 24 חודשים, הוא יזכה למענק חד-פעמי בגובה השכר שנותר לו עד תום התקופה.

פרטי חבילת השכר והאישור הנדרש

כפי שפורסם בגלובס, ליכטנשטיין, לשעבר מנכ"ל אדמה וכיום דירקטור בטבע, יקבל בכפוף לאישור בעלי המניות שכר חודשי של 240 אלף שקל. נוסף על כך, הוא יהיה זכאי לבונוס שנתי של עד 4.3 מיליון שקל, כאשר ב-2026 הבונוס יעמוד על עד 1.44 מיליון שקל, וכן למענק הצטרפות בסך 1.44 מיליון שקל.

לפי הזימון לאסיפה, סך התגמול של ליכטנשטיין ב-2026 עשוי להגיע לעד 3.4 מיליון שקל. הוא צפוי ליהנות מהתגמול הזה בין אם עסקת הרכישה של צים תושלם ובין אם לא.

אם העסקה תושלם, ליכטנשטיין יקבל בונוס בסך 4.3 מיליון שקל. אם העסקה לא תושלם, הוא יקבל אופציות ששוויין בהבשלה השנתית יהיה 4.3 מיליון שקל.

השפעת עסקת המכירה על הנהלת צים

במקביל למינוי המנכ"ל החדש, צים נמצאת בעיצומו של תהליך מכירה להפג-לויד הגרמנית ולקרן פימי הישראלית בעסקה של 4.2 מיליארד דולר. העסקה כבר אושרה בידי בעלי המניות, אך עדיין ממתינה לאישור מדינת ישראל, שמחזיקה במניית זהב בחברה.

השבוע, בדיון בוועדת הכספים בכנסת, חלק מהגורמים הביעו עמדה שלילית כלפי המכירה. נציגת משרד הכלכלה הודיעה כי המשרד מתנגד לעסקה, בעוד שמשרדי הממשלה האחרים, ובהם האוצר והביטחון, עדיין לא הכריעו בנושא.

אם צים תהפוך לחברה פרטית וליכטנשטיין יפוטר במהלך 24 החודשים הראשונים להעסקתו, הוא יהיה זכאי בתנאים מסוימים לתשלום חד-פעמי בגובה השכר שנותר לו לקבל עד השלמת 24 חודשים בתפקיד. הסעיף הזה מוסיף שכבת הגנה ניהולית בתקופה שבה מבנה הבעלות העתידי של החברה עדיין אינו סופי.

בכתבה קודמת שלנו עסקנו בהחלטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שקיבלה חלקית בקשת גילוי מסמכים סביב אישור חבילת התגמול של מנכ"ל ניו-מד אנרג'י היוצא יוסי אבו. הדיון התמקד בהפעלת מנגנון שמאפשר לדירקטוריון לאשר את החבילה למרות התנגדות חריגה של בעלי המניות מהציבור, ובית המשפט העלה ספק אם התקיים "מקרה מיוחד" שמצדיק זאת ואף פתח פתח לבחינת תביעה נגזרת.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.