משרד האוצר מקדם רפורמות ומסי נגד לתקציב 2027, סוכני הביטוח וקרנות ההשתלמות במוקד

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
רפורמות האוצר ותקציב 2027

כל החדשות

הסיפורים החמים

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

קולות השוק

רגולטורים

בנקים מרכזיים

אנדראס קריסטו

אתמול

משרד האוצר מקדם רפורמות ומסי נגד לתקציב 2027, סוכני הביטוח וקרנות ההשתלמות במוקד — רפורמות מס לתקציב 2027

אגף התקציבים נערך כבר כעת לחוק ההסדרים של 2027, על רקע הוצאה ביטחונית גבוהה יותר ולחץ גובר על יחס החוב לתוצר של ישראל. לצד רפורמות פיננסיות רחבות, במשרד האוצר בוחנים חבילת מסים וביטול פטורים שנועדה לתמוך בהכנסות המדינה אם הממשלה הבאה תמשיך בקו של תקציב ביטחון מורחב.

היילייטס

משרד האוצר מגבש רפורמה דרמטית בענף סוכני הביטוח, שמטרתה לקבוע עמלה אחידה ומדווחת לצרכנים במקום תשלום ישיר מהחברות.
האוצר בוחן רה-ארגון רגולטורי במערכת הפיננסית והחזרת פיקוח דו-ראשי, כחלק ממאמצים להפחתת ריכוזיות ולהסדרת הארביטראז' הרגולטורי.
זינוק ההוצאה הביטחונית לכ-8% תוצר והעלייה הצפויה ליחס חוב-תוצר של 80% מובילים לבחינת צעדים כמו ביטול פטור לקרנות השתלמות והרחבת בסיס המס.

רפורמות פיננסיות וגיבוש חוק ההסדרים

כפי שפורסם בגלובס, באגף התקציבים עובדים על סל צעדים לחוק ההסדרים הבא, שצפוי לכלול רפורמה בענף סוכני הביטוח, ארגון מחדש של הרגולציה הפיננסית ומהלכים לצמצום ריכוזיות בשוק הפיננסי.

במרכז אחת ההצעות עומד שינוי מודל התגמול של סוכני הביטוח, כך שהלקוחות, ולא חברות הביטוח, ישלמו את העמלות לסוכנים. במשרד האוצר סבורים כי המהלך נועד לצמצם את ניגוד העניינים המובנה שנוצר כאשר הגופים המוסדיים, שהם גם יצרני המוצרים, הם אלה שמתגמלים את הסוכן. לפי התכנון, תיקבע עמלה אחידה לצרכנים, יוגדר מספר מצומצם של עמלות בשקלים ולא באחוזים, והסוכנים יידרשו לדווח אחת לשנה על מחירי השירותים שהם מציעים.

רפורמה נוספת שנבחנת עוסקת בפיצול ובמבנה הפיקוח על המערכת הפיננסית, שכיום מתחלק בין רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון ובנק ישראל. באוצר מבקשים לשוב למודל של פיקוח דו ראשי, אחרי שניסיון קודם לקדם מבנה כזה ב-2022 נעצר בשל מחלוקות, לרבות סביב תחומי האחריות של בנק ישראל. במקביל נמשכת עבודה על בחינת הארביטראז' הרגולטורי בין מוצרי השקעה שונים, ומסקנות הוועדה עשויות להיכנס גם הן לחקיקה במסגרת החוק.

לחץ תקציבי וחבילת מסים להגדלת הכנסות

הכיוון התקציבי מושפע בעיקר מהזינוק בהוצאה הביטחונית לכ-8% תוצר, לעומת פחות מ-5% לפני המלחמה, ומהעלייה ביחס חוב תוצר לכ-70%. באוצר מזהירים כי היענות מלאה לדרישות מערכת הביטחון עלולה לדחוף את היחס ל-80%, מצב שלדבריהם יפגע בכריות הפיסקליות של המדינה ובמעמדה מול השווקים.

על רקע זה נבחנים מחדש מהלכים לביטול פטורים היסטוריים ולהרחבת בסיס המס. בין הצעדים שעולים שוב נמצאים ביטול הפטור ממס על קרנות ההשתלמות, הרחבת הדיווח והמיסוי על הכנסות משכר דירה, צמצום משמעותי של נקודות הזיכוי במס הכנסה והחזרת מס הנסועה, לצד הפחתת המס על רכישת מכוניות. נבחנים גם מס עיזבון, שינויים במיסוי חברות והטלת מס על חברות שפועלות בישראל אך אינן ממוסות בה במלואן, דוגמת Airbnb ו-Netflix.

לפי הסקירה שהציג הכלכלן הראשי, הטבת המס על קרנות ההשתלמות מגיעה לכמעט 11 מיליארד שקל ומוטה לטובת העשירונים העליונים, אך הנושא נתקל בעבר בהתנגדות מצד ההסתדרות. גם בתחום השכירות מעריכים ברשות המסים כי חובת דיווח בלבד עשויה להגדיל את הכנסות המדינה בכ-2 מיליארד שקל בשנה. התמונה הכוללת שמסתמנת היא של חוק הסדרים שנקשר באופן הדוק יותר להכנסות המדינה, ושבו היקף הגזירות יושפע במידה רבה מהחלטת הממשלה הבאה לגבי מסלול ההוצאה הביטחונית.

רפורמת הדיווח של החברות הציבוריות ברשות ניירות ערך שסיקרנו בעבר הציגה שינוי מקיף במבנה ובתוכן הדוחות למשקיעים, במטרה לצמצם עומס, להפחית כפילויות ולמקד את הגילוי במידע מהותי. בין ההמלצות: מעבר מדוח דירקטוריון לדוח הנהלה, התאמות בחובת הדיווח המיידי ושדרוג הפורמטים לדיווח דיגיטלי שמתאים יותר לעיבוד וניתוח.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?