מינוי מבקר המדינה בישראל עומד למבחן משפטי בעקבות עתירות נגד בחירת מיכאל רבילו

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
מינוי מבקר המדינה למבחן משפטי

כל החדשות

הסיפורים החמים

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

קולות השוק

רגולטורים

בנקים מרכזיים

Sholanke Dele

18.06.2026

מינוי מבקר המדינה בישראל עומד למבחן משפטי בעקבות עתירות נגד בחירת מיכאל רבילו — הבחירה למבקר בסכנה

בית המשפט העליון דן ביום חמישי בעתירות המבקשות לפסול את הצבעת הכנסת שבחרה בעורך הדין מיכאל רבילו למבקר המדינה. הדיון מציב במרכזו טענות לפגיעה בחשאיות ההצבעה ולניגוד עניינים אפשרי בשל תפקידו הקודם כעורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

היילייטס

מינוי מיכאל רבילו למבקר המדינה עומד לבחינה בבג״ץ בעקבות עתירות על תיעוד הצבעה חשאית וקשריו עם נתניהו.
פסיקת בג״ץ עשויה לקבוע האם קיימת ראיה להנחיה לח״כים לצלם פתקי הצבעה והאם קשר מקצועי קודם פוסל מועמדות לתפקיד.
בסיבוב השני להעברת המינוי, רבילו נבחר עם 61 קולות מול 57, לאור טענות לאי חשאיות בהצבעה מצד חברי כנסת מהליכוד.

מוקדי המחלוקת בדיון בבית המשפט

כפי שדווח ב-Ynetnews, העתירות הוגשו בידי יש עתיד, מבצר הדמוקרטיה והתנועה לאיכות השלטון, והן מבקשות לבטל את תוצאת ההצבעה בכנסת בשני נימוקים מרכזיים. האחד הוא הטענה שחברי כנסת התבקשו לתעד את פתק ההצבעה שלהם למרות שמדובר בהליך חשאי, והשני הוא הקשר המקצועי הממושך בין רבילו לנתניהו.

העותרים טוענים כי הליך הבחירה שבו נבחר רבילו "רומס את חובת החשאיות הקבועה בחוק יסוד: מבקר המדינה". מנגד, היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק הגישה תגובה לבית המשפט העליון ובה טענה שיש לדחות את העתירות, משום שלא נפל פגם בהצבעת חברי הכנסת ואין ראיה לכך שניתנה הוראה לתעד את ההצבעה.

רבילו עצמו הגיש את עמדתו לבית המשפט וטען כי הדין מאפשר גם לאנשים בעלי זיקות קודמות לגורמים ממנים או מבוקרים לכהן בתפקידים ציבוריים, כל עוד קיימים מנגנוני הגנה משפטיים. גם השופט העליון בדימוס יוסף אלרון, שהפסיד לרבילו בבחירה, הגיש עמדה התומכת בהתערבות שיפוטית ובפסילת ההצבעה השנייה שנערכה במליאת הכנסת.

השלכות מוסדיות ואפשרויות ההכרעה

מבקר המדינה הוא אחד מתפקידי הפיקוח המרכזיים בישראל, ואחראי על ביקורת גופי ממשלה ומוסדות ציבור. לכן ההכרעה עשויה להשפיע לא רק על זהות בעל התפקיד אלא גם על גבולות ההתערבות של בית המשפט בהליכי בחירה פנימיים של הכנסת.

הדיון צפוי להתמקד בשתי שאלות עיקריות, האם קיימת ראיה לכך שחברי כנסת קיבלו הנחיה לתעד את הצבעתם, והאם עברו של רבילו כעורך דינו הפרטי של נתניהו, לצד עבודתו במשרדו של עורך הדין דוד שמרון, מונע ממנו לכהן בתפקיד שאמור לבקר את הממשלה באופן עצמאי. לפי הפסיקה הקיימת, התערבות שיפוטית בהצבעת כנסת צפויה רק בנסיבות חריגות, ולכן השופטים יידרשו לבחון אם המינוי לוקה באי סבירות קיצונית.

במהלך הדיון עשויים לעלות גם פתרונות ביניים, ובהם אפשרות שרבילו יחתום על הסדר ניגוד עניינים שיגביל את עיסוקו בביקורות הנוגעות לראש הממשלה. רבילו נבחר בסיבוב השני לאחר שבסיבוב הראשון קיבל אלרון 60 קולות לעומת 57 לרבילו, ואילו בסיבוב השני התהפכה התוצאה ורבילו זכה ב-61 קולות מול 57.

במהלך הסיבוב השני טענו חברי אופוזיציה כי חברי כנסת מהליכוד הונחו לצלם "סלפי" עם פתק ההצבעה מאחורי הפרגוד כדי להוכיח נאמנות. כמה חברי כנסת, בהם שלמה קרעי וחנוך מילביצקי, פרסמו תמונות כאלה, אך אמרו כי איש לא כפה עליהם לתעד את הצבעתם וכי עשו זאת ביוזמתם.

מינוי מיכאל ראבילו למבקר המדינה עומד במוקד הדיון בבג"ץ, לאחר שהוגשו עתירות המבקשות לבטל את תוצאות ההצבעה בכנסת. בכתבה קודמת שלנו סקרנו את הטענות לפגיעה בחשאיות ההצבעה בסיבוב השני, לצד טענות לניגוד עניינים הנובע מקשריו המקצועיים של ראבילו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואת ההשלכות האפשריות של פסיקה בנושא על כללי הבחירה בכנסת.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?