הוועדה המחוזית חיפה מקדמת בחינת יישוב דרוזי חדש בהיקף של כ-1,000 יחידות דיור

הוועדה המחוזית חיפה מקדמת בחינת יישוב דרוזי חדש בהיקף של כ-1,000 יחידות דיור
יישוב דרוזי חדש בחיפה

לאחר שנים של עיכובים תכנוניים והליכים משפטיים, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה צפויה לדון בשבוע הבא בהקמת יישוב דרוזי חדש. המהלך נוגע לתוכנית ליישוב קהילתי על שטח של כ-600 דונם, על רקע מחסור בפתרונות מגורים לאוכלוסייה הדרוזית המונה כ-150 אלף תושבים ב-21 יישובים בישראל.

היילייטס

  • הוועדה המחוזית חיפה בוחנת הקמת יישוב דרוזי חדש הכולל כ-1,000 יחידות דיור, כאשר חלופת צומת יבור מדורגת ראשונה.
  • בינואר 2025 בג"ץ חייב עדכון המדינה על התקדמות התכנון, נבדקות חמש חלופות מיקום בהן יבור, הושעיה, אושה, עין תות וקרני חיטין.
  • הפרויקט צפוי להגדיל משמעותית את היצע המגורים לדרוזים בצפון, תוך התמודדות עם התנגשויות בין צורכי תשתית, סביבה וחקלאות.

חלופות המיקום והליך התכנון

לפי גלובס, הדיון הקרוב עוסק בתוכנית להקמת יישוב בעל אופי קהילתי שיכלול כ-1,000 יחידות דיור. ההחלטה העקרונית על הקמת יישוב דרוזי חדש התקבלה כבר בשנת 1998, ומאז נבחנו לאורך השנים כמה אתרים אפשריים, בהם חורבות ענבל ואחוזת נפתלי, המכונה גם קרני חיטין.

בינואר 2025 הוציא בג"ץ צו על-תנאי שמחייב את המדינה לעדכן על התקדמות ההליכים, וכעת נבחנות חמש חלופות עיקריות, צומת יבור, מחלף הושעיה, אושה, עין תות וקרני חיטין. האופציה שקיבלה את הניקוד הגבוה ביותר היא צומת יבור, ממזרח לכביש 70 ומצפון-מערב לכאבול, בתחום המועצה האזורית מטה אשר.

בין היתרונות של חלופת יבור נמנים רגישות סביבתית בינונית, קרבה לתחנת הרכבת אחיהוד, לכביש 70 ולקווי חשמל, וכן העובדה שכל הקרקע נמצאת בבעלות המדינה. מנגד, החיסרון המרכזי הוא שהשטח משמש כיום לחקלאות.

המשמעות למגזר הדרוזי ולשוק המגורים

לפי נתוני הוועדה, בישראל חיים כ-150 אלף דרוזים ב-21 יישובים, וב-13 מהם חלקם היחסי באוכלוסייה עומד על 95% ויותר. הנתונים האלה מחדדים את החשיבות התכנונית של הרחבת היצע המגורים למגזר, במיוחד באמצעות הקמת יישוב חדש ולא רק הרחבת יישובים קיימים.

אם התוכנית תקודם, היא עשויה להוסיף היצע דיור משמעותי באזור הצפון ולספק מענה קהילתי מרוכז לאוכלוסייה הדרוזית. לצד זאת, בחירת האתר תצטרך לאזן בין נגישות תשתיתית, זמינות קרקע בבעלות המדינה ושיקולים סביבתיים וחקלאיים.

בכתבה קודמת שלנו על מדד מחירי הקרקעות החדש של הלמ"ס הסברנו כיצד המדד עוקב אחרי שינויי מחירי הקרקע במכרזי המדינה, ומדוע הוא תנודתי יותר ממדד מחירי הדירות. ציינו שמאז העלאות הריבית ב-2022 נרשמה ירידה מצטברת של כ-25% במחירי הקרקעות, מה שמדגיש את הרגישות של היזמים לתנאי מימון ולציפיות לגבי הביקוש והבנייה בשנים הבאות.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.