ישראל מקדמת רפורמת ניהול בתחבורה הציבורית לאחר אישור ועדת הכלכלה
לאחר עשרות שנים של עיכובים בין משרדי הממשלה, הצעת החוק להקמת רשויות תחבורה ציבורית מטרופוליניות מתקדמת לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. המהלך נועד להעביר חלק ניכר מסמכויות ניהול התחבורה מהשלטון המרכזי לגופים אזוריים, תחילה בתל אביב, ירושלים וחיפה ובהמשך גם בבאר שבע.
היילייטס
- הכנסת אישרה הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות כאשר תל אביב תוביל את היישום עד 2028 וירושלים וחיפה יצטרפו בשלבים הבאים.
- הרשויות החדשות ירכזו סמכויות בתכנון קווים, לוחות זמנים, אכיפה, חנייה ותשתיות, תחת פיקוח רשות ארצית ומדיניות משרד התחבורה.
- הרפורמה כוללת מנגנון הצבעה להבטחת ייצוג ערים ושיתוף פעולה מקומי, אך נשארו הסתייגויות בעיקר בשל היעדר סמכות לתחבורה בסופי שבוע.
פריסת הרשויות ולוח הזמנים ליישום
כפי שפורסם בגלובס, ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום את ההצעה הממשלתית להקמת רשויות תחבורה ציבורית מטרופוליניות, לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות בין היתר על סוגיית יו"ר המועצה המטרופולינית הראשון. החוק, שנמצא על סדר היום מאז 1996 ופוצל מחוק ההסדרים בשנה שעברה, נחשב לאחד המהלכים המבניים הבולטים בענף התחבורה הציבורית בישראל.השלב הראשון של היישום מתחיל במטרופולין תל אביב, שתוגדר כעיר הראשית, ועד סוף 2028 הרשות תכלול את תל אביב, בני ברק, חולון, רמת גן, בת ים, הרצליה, גבעתיים, רמת השרון וקרית אונו. מ-1 בינואר 2029 תצטרף גם ראשון לציון באופן רשמי, בעוד שמטרופולין ירושלים יכלול את אבו גוש, מטה יהודה, קרית יערים וצור הדסה, ומטרופולין חיפה יכלול בין היתר את קרית ים, קרית מוצקין, קרית ביאליק, קרית אתא, טירת כרמל, נשר, רכסים והמועצה האזורית זבולון.
לפי ההצעה, הרשויות החדשות מרכזות סמכויות בתחומי תכנון קווים, לוחות זמנים, אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית, מדיניות חנייה ותכנון תשתיות. במקביל, משרד התחבורה ממשיך לקבוע מדיניות כללית, ורשות ארצית מפקחת על פעילות הגופים החדשים.
השפעה ענפית ומחלוקות סביב הרפורמה
במרכז המודל עומדת מועצה מטרופולינית שבה יושבים ראשי הערים לצד נציגי המדינה, כאשר משקל ההצבעה של כל רשות מקומית נקבע לפי פרמטרים תחבורתיים ואחרים. במקרים מסוימים נדרש רוב מיוחד, כדי למנוע מצב שבו עיר אחת שולטת לבדה בקבלת ההחלטות.שרת התחבורה מירי רגב אומרת כי מדובר ביום משמעותי לתחבורה הציבורית בישראל וכי לאחר יותר משלושה עשורים של דיונים, המדינה מקדמת מהלך שיחזק את התחבורה הציבורית ויקרב את קבלת ההחלטות לציבור ולצרכים המקומיים. מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן, מוסיף כי המודל החדש מאפשר תכנון מבוסס נתונים, שיתוף פעולה הדוק עם הרשויות המקומיות וניהול מותאם לצרכים הייחודיים של כל מטרופולין.
לצד האישור פה אחד בוועדה, נותרות הסתייגויות פוליטיות וציבוריות, בעיקר סביב היעדר סמכות להפעלת תחבורה ציבורית בסופי שבוע. ח"כ יוראי להב הרצנו מציין כי השינוי אינו מלא ללא מענה לסוגיה זו, אך תומך במהלך, בעוד לובי 99 וקואליציית "מנתבים מחדש" מברכים על ההתקדמות ורואים בה שינוי תפיסתי של ביזור סמכויות מהשלטון המרכזי לניהול אזורי קרוב יותר לצורכי התושבים.
בסקר בקרב תעשיינים על נגישות התחבורה הציבורית לאזורי תעשייה בישראל, כפי שציינו בעבר, עלה כי לרבים מהמפעלים יש חיבור נמוך או כמעט לא קיים לקווים ציבוריים, ורוב העובדים אינם מגיעים בתחבורה ציבורית. עוד הודגש כי הפערים בולטים במיוחד בפריפריה, גורמים לפגיעה תפעולית וכלכלית ומאלצים מעסיקים לממן הסעות פרטיות במקום להסתמך על מערך ציבורי מותאם.
חדשות בנק ישראל האחרונות
- Forex
- Crypto