אי.בי.אי משנה דמי ניהול, פדיונות של 4.9 מיליארד שקל פוגעים בקרנות הסל על הבנקים

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
פדיונות בקרנות הסל על הבנקים

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

אי.בי.אי משנה דמי ניהול, פדיונות של 4.9 מיליארד שקל פוגעים בקרנות הסל על הבנקים — פדיונות שיא בקרנות הבנקים

שוק קרנות הנאמנות בישראל מסיים את יוני עם גיוס נטו של כ-2.8 מיליארד שקל, אך בתוך התמונה החיובית נרשמת טלטלה חריגה בקרנות הסל על מניות הבנקים. הפדיונות, בהיקף של 4.9 מיליארד שקל, משקפים שינוי בעלויות שמוטלות על הגופים המוסדיים ומסיטים את החשיפה של חלקם למכשירים פיננסיים חלופיים.

היילייטס

א.בי.אי מודיע כי יתחיל לגבות מהמוסדיים דמי נאמן של 0.008% בקרן 'אינדקס בנקים ישראל' המנהלת כ-15 מיליארד שקל, מהלך שעלול להפסיד לו 1.2–1.5 מיליון שקל בשנה.
במהלך יוני נרשמו פדיונות של 4.9 מיליארד שקל מקרנות הסל על הבנקים, כשהמוסדיים מעבירים חשיפה לעסקאות נגזרים וסוואפ בשל מגבלות רגולטוריות.
המעבר לחשיפה דרך נגזרים מייקר משמעותית את העלויות לציבור, עם פוטנציאל תוספת שנתית של עד 75 מיליון שקל ועלייה בסיכון צד ג'.

שינוי העלויות והיציאה מקרנות הבנקים

כפי שפורסם בגלובס, המהלך החריג ביוני מתחיל לאחר שבית ההשקעות אי.בי.אי מודיע כי יתחיל לגבות מהמוסדיים דמי נאמן בקרן "אינדקס בנקים ישראל". בקרן זו מנוהלים כ-15 מיליארד שקל, ושיעור העלות, 0.008%, נראה נמוך, אך עבור מנהל הקרן מדובר בהפסד שנתי מוערך של 1.2 עד 1.5 מיליון שקל כל עוד העלות נספגת אצלו.

אי.בי.אי מקבל את הקרן עם רכישת קרנות הנאמנות של פסגות לפני כשנה וחצי, ורק כעת מגיע לנקודה שבה הוא יכול להעביר את העלות למוסדיים. בכך הוא מצטרף לקסם, תכלית והראל, שכבר ביצעו מהלך דומה לפני כשנתיים, לאחר שהפעילות בקרנות מסוג זה הופכת מבחינתם להפסדית.

ברקע עומדת סתירה רגולטורית. רשות שוק ההון אוסרת על הגופים המוסדיים לגלגל לציבור הוצאות ישירות על שימוש בקרנות סל במדדים מקומיים גדולים, מתוך הנחה שהם יכולים לרכוש את המניות בעצמם. מנגד, בנק ישראל מגביל כל גוף מוסדי להחזקה ישירה של יותר מ-7.5% במניות הבנקים, ולכן אותם גופים משתמשים בקרנות סל כנתיב עקיף לשמירת החשיפה לענף.

השלכות על החוסכים ועל שוק ההון

לפי גורמים בשוק, המוסדיים אינם מקטינים את החשיפה למניות הבנקים אלא מעבירים חלק ממנה לעסקאות נגזרים וסוואפ. לדבריהם, המעבר הזה מסביר מדוע הפדיונות עצמם אינם הסיבה לירידה של יותר מ-6% במדד מניות הבנקים ביוני, כאשר בשוק קושרים את הירידה בעיקר לציפיות להפחתת ריבית ולפגיעה אפשרית בתוצאות העתידיות של הבנקים.

אותם גורמים מעריכים כי העלות של חשיפה דרך נגזרים גבוהה בהרבה מעלות קרן הסל, עד כדי חצי אחוז לעומת 0.008% בקרן. במונחים כספיים, אם 5 מיליארד שקל עוברים לחשיפה כזו, הציבור עשוי לשלם תוספת אפקטיבית של כ-25 מיליון שקל בשנה, ואם כלל הכסף ייצא מהמדד והחשיפה תישמר בדרכים חלופיות, העלות העודפת עשויה להגיע ל-75 מיליון שקל בשנה.

בשוק מוסיפים כי השימוש בנגזרים גם מרחיק את החוסך מנכס הבסיס ומוסיף סיכון צד ג', כלומר חשיפה ליציבות הגוף שמכר את הנגזר. מבנק ישראל נמסר כי מגבלות ההחזקה נקבעות על רקע הקשרים הפיננסיים בין המוסדיים לבנקים, וכי נכון לתנאי השוק כיום אין כוונה לשנותן. מרשות שוק ההון נמסר כי לאחר פסיקת בג"ץ שאוסרת להשית עלויות אלה על החוסכים, היא מצפה מהמוסדיים לקבל החלטות השקעה מתוך ראיית טובת העמיתים בלבד.

בהמשך לסקירה קודמת שלנו על החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל, הצגנו כיצד השווקים המקומיים והגלובליים מתמחרים הפחתה אפשרית ומה המשקיעים מחפשים במסרים הנלווים של הנגיד. בסקירה הדגשנו גם את הרוטציה בין סקטורים בבורסה בתל אביב ובעולם, לצד ההשפעה של ציפיות הריבית על ביצועי מדדים וסקטורים מרכזיים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?