הכנסת ומשרד האוצר מחריפים עימות על אישור העברות תקציביות בדיעבד

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
העימות על אישור תקציב בדיעבד

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

הכנסת ומשרד האוצר מחריפים עימות על אישור העברות תקציביות בדיעבד — עימות על תקציב בדיעבד

המאבק על אופן אישורן של העברות תקציביות מתחדד לאחר הדיון בבג"ץ על תקצוב החינוך החרדי והחשיפה כי כספים מועברים לפני אישור ועדת הכספים. יועמ"שית הכנסת, שגית אפק, מזהירה כי בקשות לאישור כספים שכבר שולמו עומדות בניגוד לחוק, המחייב אישור מוקדם ולא בדיעבד.

היילייטס

אפק מהלשכה המשפטית של הכנסת המליצה לא לדון בבקשת העברת תקציב בדיעבד לרשות לפיתוח כלכלי במשרד רה"מ, בטענה להפרת החוק.
משרד האוצר מודה לחריגה בגובה 7 מיליון שקל עקב התחייבויות עבר שלא התממשו ופנה לכסות אותה אך ועדת הכספים לא דנה בבקשה במשך חודשיים.
העימות בין הלשכה המשפטית לאוצר סביב אישור חריגות בדיעבד עלול להשפיע מהותית על קצב תקצוב הרשויות ותפקוד משרדי הממשלה.

המחלוקת המשפטית סביב כיסוי חריגות

כפי שפורסם בגלובס, אפק פנתה בעקבות בקשה שהוגשה במאי להעברת כספים במסגרת משרד ראש הממשלה לרשות לפיתוח כלכלי חברתי של החברה החרדית, לאחר שבפנייה צוין כי התשלום כבר בוצע ולכן נוצרה חריגה מהתקציב המאושר שהוועדה מתבקשת לאשר. היא כתבה ליועץ המשפטי לאוצר והמליצה לחברי ועדת הכספים שלא לדון בבקשה, בנימוק שמדובר במהלך הסותר את הוראות החוק.

בהמשך טענה אפק כי מאז נודע לה שאגף התקציבים מפעיל לחץ על המשרד הממשלתי הרלוונטי כדי שיביא את ההעברה לאישור הוועדה, בין היתר באמצעות עיכוב תקציבים אחרים של אותו משרד. לדבריה, מדובר במהלך לא חוקי הפוגע בהתנהלות התקינה של השירות הציבורי, יוצר לחץ על הוועדה לאשר העברה בדיעבד ואף עלול לשתק את עבודת משרדי הממשלה.

תגובת אגף התקציבים והשלכות על עבודת הממשלה

סגנית הממונה על התקציבים, תמר לוי-בונה, דוחה בחריפות את טענות אפק וטוענת כי הן אינן נכונות ואף פוגעות בעובדי ציבור. לדבריה, התקציב שהוקצה לרשות תאם את הוצאות העבר ואף היה גבוה מההוצאות בפועל בשנת 2025, אך בשל אופייה של היחידה והקושי לחזות את ביצועה נוצרה חריגה בתוכניות בהיקף של 7 מיליון שקל עקב התחייבויות עבר שלא התממשו.

לוי-בונה מוסיפה כי מיד עם גילוי החריגה פעל אגף התקציבים לתקנה ופנה לוועדת הכספים כדי לכסות את החריגה ולמנוע את התרחבותה, תוך הדגשה מפורשת שמדובר בבקשה לכיסוי חריגה. היא מציינת כי מדובר במקרים נקודתיים ונדירים ולא בשיטת עבודה, אך מוסיפה כי במשך חודשיים לא התקיים דיון בבקשה בוועדה, בזמן שנעשו ניסיונות למצוא נוסחה שתאפשר את כיסוי הגירעון והמשך פעילותה התקינה של הרשות.

העימות בין הלשכה המשפטית של הכנסת לבין אגף התקציבים מחדד את המתח בין משמעת תקציבית לבין גמישות ניהולית במשרדי הממשלה. מבחינת המגזר הציבורי, ההכרעה בשאלה אם ניתן לכסות חריגות רק באישור מוקדם או גם בדיעבד עשויה להשפיע על קצב הזרמת הכספים, על פעילות רשויות ויחידות ממשלתיות ועל יחסי העבודה בין האוצר לוועדת הכספים.

בעדכון קודם שלנו על העימות סביב סמכויות מועצת הרשות השנייה, סקרנו כיצד בג"ץ אפשר למועצה להמשיך לפעול גם בהרכב חסר, בעוד שהממשלה הודיעה שלא תכיר בהחלטותיה בטענה לסתירה לחוק. הדגשנו כי הפער בין פסיקת בית המשפט לעמדת הממשלה יוצר אי־ודאות רגולטורית ועלול להוביל לשיתוק בהחלטות מהותיות, בין היתר סביב אישור העברת השליטה בערוץ 13.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?