המועצה הלאומית לכלכלה מאבדת משקל אסטרטגי על רקע מחלוקות סביב הנהגתה

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
המועצה הלאומית לכלכלה במחלוקת

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

אנדראס קריסטו

לפני 8 שעות

המועצה הלאומית לכלכלה מאבדת משקל אסטרטגי על רקע מחלוקות סביב הנהגתה — המועצה תחת אש

אחרי שנים שבהן נועדה לשמש משקל נגד מקצועי למשרד האוצר ולבנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה ניצבת במרכז ביקורת גוברת על היחלשות מעמדה ועל סטייה מתפקידה המקורי. העימות סביב יוזמותיו של היו"ר פרופ' אבי שמחון, ובהן סבסוד משכנתאות והפחתת מע"מ, מחדד טענות של בכירים לשעבר כי הגוף עבר מפעילות אסטרטגית רחבה לקידום מהלכים שנויים במחלוקת.

היילייטס

אחוז הפרויקטים שבהם שימשה המועצה הלאומית לכלכלה גורם מרכזי ירד מ-72% ב-2018 ל-38% ב-2021, לפי דוח מבקר המדינה.
הצעת סבסוד המשכנתאות של המועצה, שהייתה צפויה לעלות כ-10 מיליארד שקל, נבלמה בשל התנגדות חריפה של משרד האוצר, בנק ישראל וכלכלנים.
חוסר עיגון חוקי לסמכויות המועצה, ירידה בשיתוף פעולה בין־משרדי ותדמית פוליטית גוברים על תפקוד הגוף, פוגעים בהשפעתו על מדיניות כלכלית.

הידרדרות בתפקיד ובמעמד המוסד

כפי שדווח בגלובס, שורה של בכירים לשעבר במועצה הלאומית לכלכלה, באקדמיה ובמערכת הממשלתית מתארים תהליך ממושך שבו הגוף מאבד מהשפעתו המקצועית ומהיכולת להוביל מדיניות כלכלית כלל-ממשלתית. לפי התיאורים, המועצה שהוקמה ב-2006 כדי לספק לראש הממשלה ולממשלה תשתית אסטרטגית רחבה, מתרחקת בשנים האחרונות ממטרות הליבה שלה.

מייסד המועצה, פרופ' מנואל טרכטנברג, מתאר גוף שנבנה מלכתחילה כדי לייצר חשיבה כלכלית עצמאית, לקדם רפורמות מבניות ולהוות איזון למוקדי הכוח הקיימים. לדבריו, בשנותיה הראשונות המועצה הובילה מהלכים כמו שינוי הכללים הפיסקליים, קידום מס הכנסה שלילי, עיסוק בביטחון האנרגטי ויוזמות לצמצום עוני ולהעלאת שיעור התעסוקה.

גם פרופ' יוג'ין קנדל, שעמד בראש המועצה בין 2009 ל-2015, אומר כי כיום יש פחות שיתוף פעולה עם משרדי הממשלה וכי הובלת האסטרטגיה הכלל-ממשלתית דועכת. לדבריו, התנאי ההכרחי לתפקוד המועצה הוא יכולת לרכז עבודה בין-משרדית ולהוביל שיח ארוך טווח שאינו מתמקד רק בתקציבים, תקנים ומאבקי אגו.

ביקורת דומה עולה גם מעדויות של בכירים לשעבר במועצה, בהם אורי יוגב ויוליה איתן, שטוענים כי הגוף עבר מהובלת רפורמות מבניות וחשיבה מערכתית לתפקיד מצומצם יותר של ייעוץ לראש הממשלה. לדבריהם, שינוי הכיוון פוגע ביכולת של המועצה לבסס מוניטין מקצועי, לגייס שיתוף פעולה ממשלתי ולהשפיע על סדר היום הכלכלי של ישראל.

החולשה המוסדית מקבלת חיזוק גם מדוחות מבקר המדינה. בדוח מ-2023 צוין כי סמכויות המועצה אינן מעוגנות בחוק, כי אין לה סמכות ברורה לקבל מידע ממשרדי הממשלה וכי לא נקבעו כללים למינוי יו"ר. המבקר גם מציין ירידה חדה בשיעור הפרויקטים שבהם הייתה המועצה גורם מרכזי בגיבוש התוצרים, מ-72% ב-2018 ל-38% ב-2021, לצד היעדר חוות דעת מקיפות על הצעות תקציב המדינה בשנים שונות.

מחלוקות סביב שמחון והשלכות על המדיניות

מרכז הביקורת מופנה כלפי תקופת כהונתו של פרופ' אבי שמחון, שמכהן כיו"ר המועצה מאז 2015, למעט הפסקה בתקופת ממשלת בנט-לפיד. מבקריו טוענים כי בתקופתו הגוף מקבל אופי פוליטי יותר, בין היתר סביב תמיכתו במענק לכל אזרח בתקופת הקורונה, השימוש בקופסאות תקציביות, וכן יוזמות עדכניות כמו סבסוד משכנתאות והפחתת מע"מ.

הצעת סבסוד המשכנתאות, שעל פי המבקרים הייתה עשויה לעלות למדינה כ-10 מיליארד שקל, נתקלה בהתנגדות חריפה מצד משרד האוצר, בנק ישראל וכלכלנים באקדמיה, ולבסוף נגנזה. גם עמדתו של שמחון בעד הפחתת מע"מ מתנגשת עם קו קרן המטבע הבינלאומית, שקוראת דווקא להעלאות מסים כדי להתמודד עם שחיקת הקופה הציבורית על רקע הוצאות הביטחון.

שמחון דוחה את הטענות ומציג את המחלוקות כהוכחה לצורך בקיומה של מועצה עצמאית. לדבריו, תפקיד המועצה הוא להציג לראש הממשלה חשיבה כלכלית מקצועית שאינה כפופה לאגף התקציבים, גם כאשר הדבר יוצר עימותים. הוא מוסיף כי המועצה הובילה גם מהלכים רחבים, ובהם פינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה, הגדלת מספר הסטודנטים להייטק ורפורמה בקצבאות לנכים.

לצד זאת, הוויכוח על המועצה נוגע גם לשאלת הממלכתיות והאיזון בין נאמנות מקצועית לבין זיקה פוליטית. בכירים לשעבר טוענים כי בלי שיתוף פעולה עמוק עם משרדי הממשלה ובלי עיגון חוקי של סמכויותיה, המועצה מתקשה כיום למלא את ייעודה המקורי כגוף אסטרטגי לאומי.

למרות השחיקה במעמד, רבים מהמרואיינים סבורים שהמוסד עדיין ניתן לשיקום. לדבריהם, חקיקה שתגדיר את סמכויות המועצה, לצד מינוי הנהגה מקצועית שתוכל להחזיר את אמון המערכת, עשויות לאפשר לה לשוב ולשמש שחקן מרכזי בעיצוב המדיניות הכלכלית של ישראל.

בעדכון הקודם שלנו על העימות סביב סמכויות מועצת הרשות השנייה, סקרנו כיצד הפער בין פסיקת בג"ץ לעמדת הממשלה יצר אי־ודאות רגולטורית שעלולה להשפיע מיידית על עסקאות והחלטות בשוק המדיה, כולל סביב עסקת רשת 13. בנוסף, הדגשנו את ההשלכות המוסדיות של ההסלמה בין הרשויות — החל מפגיעה ביציבות הסביבה העסקית ועד הגברת הלחץ על עובדי ציבור, שנאמר להם כי פעולה בניגוד להחלטות שיפוטיות עשויה לחשוף אותם לסיכון משפטי אישי.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?