ישראל צפויה לפרסם מדד יוני שידחוף את האינפלציה לשפל של חמש שנים

ישראל צפויה לפרסם מדד יוני שידחוף את האינפלציה לשפל של חמש שנים
שפל אינפלציה חדש בישראל

לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש יוני, השווקים בישראל מתמקדים באפשרות להמשך התמתנות האינפלציה ובהשלכות על הריבית. תחזיות הכלכלנים מצביעות על ירידה חודשית של כ-0.1%, מה שעשוי להוריד את קצב האינפלציה השנתי לסביבת 1.5%, בתוך יעד יציבות המחירים של בנק ישראל.

היילייטס

  • המדד הצפוי ליוני צפוי להוריד את קצב האינפלציה בישראל לשפל של חמש שנים, קרוב ל-1% ולחזק מגמה דיפלציונית.
  • תחזיות של בנק ישראל מצביעות על גירעון שיגיע לכ-5.5% עד סוף 2024 ועל יחס חוב-תמ"ג שעלול לעלות לכ-82% בתוך עשור במקרה של גידול בהוצאות הביטחון.
  • פיחות השקל והתחזקות הדולר עלולים לייקר נסיעות לחו"ל ולהעלות את האינפלציה, במיוחד אם יתחדשו לחצים גיאופוליטיים או יימשך ייקור היבוא.

תחזיות למדד והשלכות על הריבית

כפי שדווח בגלובס, הירידה הצפויה במדד יוני מגיעה לאחר שבמאי ירדו המחירים ב-0.3% והאינפלציה השנתית עמדה על 1.9%. שילוב של מדד חודשי שלילי עם אפקט הבסיס, לאחר שמדד יוני אשתקד עמד על 0.3%, צפוי לדחוף את האינפלציה השנתית לרמה הנמוכה ביותר מאז מחצית 2021.

ההתפתחות הזו מציבה את ישראל עמוק בתוך יעד יציבות המחירים של 1.0% עד 2.0%. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי מדובר בהישג בולט בהשוואה בינלאומית, במיוחד בתקופה שבה מדינות רבות עדיין מתמודדות עם אינפלציה עיקשת.

בשוק ההון רואים בנתון אפשרי כזה רוח גבית לקראת המסחר, בעיקר עבור מניות נדל"ן, צריכה וחברות במדד ת"א 90. קליין מייחס את הירידה בעיקר למחירי הדלק, ההלבשה והפירות והירקות, ומעריך כי בחודשים הבאים האינפלציה צפויה לרדת לחלקו התחתון של היעד, באופן שמחזק את ההערכה כי תהליך הפחתת הריבית של בנק ישראל עדיין לא הסתיים.

לצד זאת, גם נתוני עומק מהמשק תומכים בהתמתנות. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מצביע על ירידה חדה בציפיות החברות בענפי השירותים והמסחר למחירי המכירה ביולי, לרמה הנמוכה ביותר בחמש השנים האחרונות, בעוד שהביקוש המקומי והפעילות העסקית ממשיכים להתאושש בקצב מתון יחסית.

הסיכונים הפיסקליים והלחץ על האינפלציה

לצד ההקלה האפשרית בטווח הקצר, כלכלנים מזהירים מפני סיכונים מבניים שעלולים לשנות את התמונה. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, כתב השבוע כי הגידול המתוכנן בהוצאות הביטחון עלול לפגוע במשמעת הפיסקלית, להוביל לעלייה מתמשכת ביחס החוב לתוצר ולהגדיל את הסיכון הפיננסי של ישראל.

לפי הנתונים המובאים בכתבה, הירידה הנוכחית בגירעון ל-3.3% נתפסת כזמנית בלבד. בנק ישראל מעריך כי תוספת של עשרות מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון עשויה להעלות את הגירעון לכ-5.5% עד סוף השנה, והוא צופה גירעון של 4.2% גם ב-2027, בהנחה שלא תתרחש מלחמה נוספת ושהמשק יצמח בקצב גבוה.

במיטב מציינים כי ניתוח של בנק ישראל מראה שיישום תוכנית להגדלת תקציב הביטחון עשוי להעלות את יחס החוב לתמ"ג מכ-70% ל-82% בתוך עשור, בהנחת המשך הסיוע האמריקאי, ולכ-84% ללא הסיוע. זבז'ינסקי מעריך כי זהו תרחיש סביר גם בלי להביא בחשבון זעזועים ביטחוניים או כלכליים נוספים.

גם בשוק המט"ח נרשמת חולשה יחסית בסנטימנט כלפי השקל. פיחות אפשרי מול הדולר, על רקע התפתחויות ביטחוניות ופוליטיות, עלול לייקר סעיפים דולריים כמו נסיעות לחו"ל ולתרום לעלייה מחודשת באינפלציה, במיוחד אם מחירי היבוא בעולם ימשיכו לעלות.

בעדכון הקודם שלנו על מודי'ס ודירוג האשראי של ישראל, ציינו שהסוכנות הותירה את הדירוג על Baa1 עם תחזית יציבה, אך הדגישה שהאי-ודאות הגיאו-פוליטית והגידול בהוצאות הביטחון מצמצמים את הסיכוי לשינוי בדירוג בטווח הקרוב. בדיווח הובהר כי לצד נתוני מאקרו חזקים, המשך לחצים תקציביים והתפתחויות בזירה הביטחונית עשויים להשפיע על תפיסת הסיכון של ישראל ועל המרווחים בשווקים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.