הכנסת מאשרת חוק שמחליש את סמכות היועצת המשפטית לממשלה

הכנסת מאשרת חוק שמחליש את סמכות היועצת המשפטית לממשלה
חוק חדש מגביל יועמ״ש

לאחר חודשים של קידום כחלק ממהלך השינויים במערכת המשפט, הכנסת מאשרת ביום רביעי בערב חוק שמאפשר לממשלה לדחות חוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה ולקבוע בעצמה את פרשנות הדין. החוק עובר בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 61 מול 51, והוא אמור להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027.

היילייטס

  • הכנסת אישרה חוק שמסיר את המחייבות המשפטית של חוות דעת היועצת המשפטית לממשלה, והופך אותן להמלצות בלבד מהמועד 1 בינואר 2027.
  • החוק מעניק לממשלה סמכות לשלוט בעמדתה המשפטית בבתי משפט ולמנות עורך דין פרטי אם היועצת מסרבת להגן, ומחייב דיווח לוועדות הכנסת.
  • מתנגדי החוק מזהירים מפגיעה בבלמים משפטיים ובזכויות אזרח, כאשר עתירות לבג"ץ הוגשו מיד אחרי האישור, וכניסת החוק תלויה בבחירות ובפסיקת העליון.

סעיפי החוק ולוח הזמנים ליישומו

כפי שדווח ב-Ynetnews, ההצעה משלימה את הליך החקיקה לאחר שהקואליציה מקדמת אותה כאחד המרכיבים המרכזיים של המהפכה המשפטית שמובילה ממשלת בנימין נתניהו. הסעיף המרכזי מבטל את המעמד המחייב שניתן עד כה לחוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה, והופך אותן להמלצות שהממשלה רשאית לדחות.

לפי החוק, הממשלה תהיה רשאית לקבוע שחוות דעת משפטית כתובה של היועצת אינה משקפת את הדין, בין אם מדובר בהחלטות הקבינט ובין אם בעניינים של זרועות אחרות של הרשות המבצעת. החלטות כאלה יצטרכו להיות מדווחות לוועדת החוקה של הכנסת, או לוועדת החוץ והביטחון כאשר מדובר בענייני ביטחון ודיפלומטיה.

ההסדר אינו חל על סמכויות פליליות שהוענקו במפורש ליועצת המשפטית בחוק. בנוסף, הממשלה מקבלת שליטה על העמדה שתוצג מטעמה בבית המשפט, כך שאם היועצת תסרב להגן על עמדה ממשלתית, תוכל הממשלה למנות עורך דין פרטי שייצג את המדינה; במקרים כאלה, היועצת לא תוכל להופיע בהליך ללא אישור ממשלתי. גם כלל זה אינו חל על תיקים פליליים.

סעיף מהותי נוסף מחייב את הממשלה, בתוך 30 יום מכניסת החוק לתוקף, להחליט כיצד ימונו בעתיד יועצים משפטיים לממשלה. הנוסח המקורי כלל גם פיצול בין תפקיד היועץ המשפטי כמייעץ לממשלה לבין תפקידו כראש התביעה הכללית, אך סעיף זה הוסר מהגרסה הסופית.

השלכות פוליטיות ומשפטיות על הממשל בישראל

החקיקה עוברת במסגרת הסכמה פוליטית רחבה יותר בין הקואליציה של נתניהו לבין המפלגות החרדיות, שכמעט התערערה בשל מחלוקת על מימון גננות במוסדות חרדיים. המשבר נפתר לאחר שנתניהו הסכים להעלות בעצמו את הצעת המימון לסדר היום הממשלתי, מה שאפשר את השלמת ההצבעה.

ראשי הקואליציה מציגים את החוק כמהלך שנועד להשיב לנבחרי הציבור את יכולת המשילות ולמנוע מיועצים משפטיים לא נבחרים לחסום מדיניות ממשלתית. שר המשפטים יריב לוין מגדיר את המהלך צעד הכרחי להשבת סמכות המשילות להנהגה הנבחרת, בעוד יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן אומר כי הוא שם קץ למצב שבו היועצת המשפטית יכולה להציג בבית המשפט עמדה שונה מזו של הממשלה.

מנגד, מתנגדי החוק מזהירים כי הוא מחליש משמעותית את הבלמים המשפטיים על עבודת הממשלה, ועלול לפגוע בזכויות אזרח, במינויים בכירים ובהפרדה בין שיקולים מקצועיים לשיקולים פוליטיים. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, אומר כי מדובר לא בפיצול התפקיד אלא בחיסולו בפועל, וארגוני חברה אזרחית ואנשי אופוזיציה מגישים עתירות לבג"ץ מיד לאחר אישור החוק.

מאחר שהחוק אינו נכנס לתוקף לפני 1 בינואר 2027, ולאחר הבחירות לכנסת הצפויות בסוף אוקטובר, עדיין לא ברור אם בית המשפט העליון יוציא צו ביניים שיקפיא את יישומו בזמן בחינת העתירות. מבקרי המהלך טוענים כי האפשרות של הממשלה לדחות קביעה משפטית שלפיה פעולה מסוימת אינה חוקית עלולה גם להקשות בעתיד על אכיפה פלילית נגד שרים ובכירים.

באחת הכתבות הקודמות שלנו סיקרנו את אישור החוק בכנסת שמשנה את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ומצמצם את המעמד המחייב של חוות הדעת של היועצת המשפטית. דיווחנו כי החוק מאפשר לממשלה לקבוע שחוות הדעת אינה משקפת את הדין ואף לבחור ייצוג משפטי עצמאי במקרים מסוימים, לצד ביקורת ציבורית חריפה והגשת עתירות לבג"ץ נגד המהלך.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.