רוכשי דירות בוחנים קרן השתלמות מול מינוף חוב בריבית גבוהה

רוכשי דירות בוחנים קרן השתלמות מול מינוף חוב בריבית גבוהה
קרן השתלמות או הלוואה?

עליית הריבית והלחץ על תקציבי משקי הבית דוחפים רוכשי דירות לבחון מחדש אם להשתמש בקרן השתלמות נזילה לצורך העסקה. ההתלבטות בין משיכת הכסף, הגדלת המשכנתא או לקיחת הלוואה על חשבון הקרן משפיעה לא רק על עלות המימון, אלא גם על הנזילות והגמישות הפיננסית לאחר הרכישה.

היילייטס

  • הלוואה על חשבון קרן השתלמות בריבית 4.5% לשבע שנים יוצרת החזר חודשי של כ-2,085 שקל, המתקרב לכ-2,800 שקל לאחר חמש שנים.
  • גדלת משכנתא ב-150 אלף שקל ל-25 שנה מוסיפה כ-835 שקל לחודש, מפזרת את ההחזר ומקטינה את הסיכון לנקודת פירעון חדה.
  • החזר חודשי נמוך אינו ערובה לכדאיות, ומשיכת קרן השתלמות פוגעת בגמישות וביתרון המס ביחס להגדלת משכנתא תחת מגבלות תקציב.

שיקולי תקציב, נזילות והפיכות

כפי שפורסם בגלובס, הדיון מתמקד בשאלה אם קרן השתלמות צריכה לשמש מקור הון עצמי מיידי או להישאר כחיסכון מושקע פטור ממס, תוך בחינת השפעת ההחלטה על גובה המשכנתא, ההחזר החודשי והיתרות הנזילות לאחר קניית הדירה.

הטיעון המרכזי הוא שסדר קבלת ההחלטות חשוב יותר מהשוואה נקודתית בין ריביות. לפני בחירה בין משיכת הקרן, השארתה או נטילת הלוואה כנגדה, יש לבדוק אם מחיר הדירה עצמו מתאים ליכולת המשפחה מבחינת סך החוב, ההחזר החודשי והאפשרות להמשיך לחסוך גם לאחר העסקה.

כאשר העסקה אינה עומדת ללא משיכת הקרן, השאלה עשויה להיות אם הנכס יקר מדי, ולא רק איך לנצל את החיסכון. מנגד, אם העסקה אפשרית גם בלי משיכת הקרן, נשמרת גמישות גבוהה יותר, משום שניתן להחליט בהמשך אם לפרוע חלק מהחוב, בעוד שמשיכה מיידית של הכסף קשה יותר להיפוך וגם פוגעת ביתרון המס של הקרן.

פערי תזרים בין משכנתא, הלוואה ובלון

המאמר מציג שלוש חלופות שמביאות לעסקה אותו סכום, 150 אלף שקל, אך יוצרות מבנה חוב שונה. לפי הדוגמה, הלוואה רגילה על חשבון קרן ההשתלמות בריבית של 4.5% לשבע שנים מייצרת החזר חודשי של כ-2,085 שקל, ובתקופה של חמש שנים ההחזר כבר מתקרב ל-2,800 שקל.

חלופת הבלון החלקי מוזילה את ההחזר החודשי לכ-560 שקל משום שמשולמת רק הריבית לאורך התקופה, אך הקרן כולה נפרעת בסוף. לעומת זאת, הגדלת המשכנתא ב-150 אלף שקל ל-25 שנה מוסיפה כ-835 שקל בחודש, אך מפזרת את ההחזר על פני תקופה ארוכה יותר ולכן אינה יוצרת נקודת פירעון חדה בעוד כמה שנים.

לצד זאת, הכתבה מדגישה כי החזר חודשי נמוך אינו מלמד לבדו על כדאיות. במשכנתא החוב נשחק בהדרגה, בעוד שבהלוואת בלון הקרן נותרת במלואה עד סוף התקופה, והסתמכות על משיכת הקרן בעתיד חושפת את הלווה לסיכון תזמון בשוק. לכן, במקרים רבים, הגדלת המשכנתא עשויה להיות עדיפה תזרימית וגמישה יותר מהלוואה על חשבון קרן ההשתלמות, כל עוד תקציב העסקה תומך בכך.

בכתבה קודמת שלנו על מבצעי ההנחות ומבצעי המימון של יזמי נדל"ן הסברנו שלא מספיק להסתכל על אחוז ההנחה המוצהר, אלא צריך לבחון את מחיר הסגירה בפועל ואת שווי ההטבות הפיננסיות (כמו פריסות תשלום והצמדה למדד). ציינו שגם היכולת להזרים מקדמה גבוהה והמסלול התזרימי שנבחר יכולים לשנות מהותית את הכדאיות הכלכלית של העסקה ולייצר פער גדול בין "הנחה על הנייר" לבין חיסכון אמיתי.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.