לוקסמבורג מפסיקה לאשר תשקיפי בונדס של ישראל באיחוד האירופי

לוקסמבורג מפסיקה לאשר תשקיפי בונדס של ישראל באיחוד האירופי
עתיד גיוס החוב בספק

שוק גיוס החוב של ישראל באירופה ניצב בפני אי ודאות חדשה, כאשר אחריותה של לוקסמבורג לאשר את תשקיפי אגרות החוב הממשלתיות מסוג בונדס מסתיימת בסוף אוגוסט 2026. המהלך מאיים על ערוץ גיוס שהניב יותר מ-2.5 מיליארד דולר בשנה האחרונה, בעוד שעדיין לא ברור איזו מדינה באיחוד האירופי תסכים להחליף את לוקסמבורג.

היילייטס

  • הלשכה הפיננסית בלוקסמבורג הודיעה שלא תחדש את אישור התשקיפים להנפקת אגרות חוב ישראליות באירופה לאחר 31 באוגוסט 2026.
  • באמצעות הבונדס גייסה ישראל יותר מ-2.5 מיליארד דולר בשנה האחרונה, אך ערוץ זה עלול להיחסם עקב הפסקת האישור הרגולטורי.
  • אי-הוודאות לגבי זהות המדינה האירופית שתאשר תשקיפים החל מספטמבר 2026 מחריפה את המבוכה התדמיתית והפוליטית של ישראל באיחוד.

סיום ההסדר והמקור הרגולטורי

כפי שדווח ב-Globes, הודעה רשמית של הרשות הפיננסית בלוקסמבורג קובעת כי היא אינה מתכוונת להמשיך לאשר את התשקיפים הנדרשים לפי חוקי האיחוד האירופי לצורך שיווק אגרות החוב הבלתי סחירות של מדינת ישראל. לפי ההודעה, ההסדר הנוכחי מסתיים ב-31 באוגוסט, והרשות אינה מסכימה להאריכו אף לא ביום אחד נוסף.

הבונדס מיועדות בעיקר ליהודי התפוצות ולארגונים יהודיים פרו-ישראליים, והן מהוות חלק קטן יחסית ממערך הנפקות האג"ח של ישראל. עם זאת, לפי נתוני משרד האוצר המובאים בטקסט, הן שימשו לגיוס יותר מ-2.5 מיליארד דולר בשנה האחרונה וסכום דומה בשנה שלפניה.

לפי כללי האיחוד האירופי, מדינה שאינה חברה באיחוד נדרשת לקבל אישור תשקיף ממדינה חברה לצורך הנפקת אגרות חוב בלתי סחירות מסוג זה. עד ליציאת בריטניה מהאיחוד ב-2020, UK שימשה המסגרת הרגולטורית הרלוונטית לישראל, ולאחר יישום הברקזיט עבר התהליך לאירלנד, ובהמשך, באוגוסט 2025, ללוקסמבורג.

הרשות הלוקסמבורגית מציגה את הנימוק כהיבט טכני ולא פוליטי, וטוענת כי החלפה חוזרת של מדינה מאשרת שנה אחר שנה עומדת, לפי פרשנותה, בניגוד לכללי האיחוד. עם זאת, לפי הטקסט, ESMA מסרה ל-Luxembourg Times כי אין מניעה עקרונית להגיש בקשה כזו שוב ושוב, והרשות בלוקסמבורג השיבה כי העברות כאלה אמורות להישאר חריגות ולהתאפשר רק בנסיבות מוגבלות.

השלכות על גיוס החוב ועל מעמדה של ישראל באירופה

ההתפתחות הזו יוצרת קושי מיידי לישראל, משום שנכון לעדכון האחרון בטקסט לא ברור איזו מבין 27 מדינות האיחוד האירופי תאשר את התשקיפים החל מ-1 בספטמבר 2026. בתקשורת האירית נמסר כי הבנק המרכזי באירלנד לא קיבל פנייה מישראל לשוב ולאשר תשקיפים, נכון לשבוע האחרון.

הרקע למעבר מאירלנד ללוקסמבורג היה פוליטי מובהק. לפי הטקסט, הביקורת באירלנד על מדיניות ישראל בעזה ובשטחים הובילה ללחץ ציבורי, תקשורתי ופוליטי על הבנק המרכזי להפסיק לאשר את התשקיפים, לצד דרישות לסנקציות, לצמצום קשרים כלכליים ולצעדים משפטיים נגד בכירים ישראלים.

כעת, גם בלוקסמבורג, שנבחרה רק לפני שנה כתחליף, נרשמת נסיגה שמעצימה את המבוכה התדמיתית עבור ישראל. ארגון אמנסטי כבר בירך על המהלך וקרא למדינות אירופה נוספות לסרב לאשר תשקיפים, בעוד שהאפשרויות שנותרו לישראל כוללות חזרה לאירלנד, פנייה למדינה שלישית ידידותית יותר, או ויתור על ערוץ הגיוס הזה.

משרד האוצר מסר בתגובה כי ניהול החוב של ישראל נשען על מגוון רחב של אפיקי גיוס בשווקים המקומיים והבינלאומיים, במטבעות שונים ולטווחים שונים. עוד נמסר כי מאז תחילת המלחמה גייסה המדינה יותר מ-700 מיליארד שקל, וכי היקף הגיוסים משקף, לדברי המשרד, אמון חזק של משקיעים בישראל ובעולם ביציבות הכלכלה הישראלית.

בכתבה קודמת שלנו על הזינוק בתשואות אג"ח ממשלתיות בעולם, התמקדנו בעלייה החדה בתשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-30 שנה מעל 5% ובגורמים שמזינים אותה — אינפלציה עיקשת, היצע חוב כבד ותנודתיות גלובלית. בנוסף הדגשנו את ההשלכות האפשריות למשקיעים ולישראל, דרך עלויות מימון, חשיפת מט"ח והעובדה שתשואה גבוהה היא נומינלית ועלולה להישחק אם האינפלציה תישאר גבוהה.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.