ישראל משלימה את סגירת הרשימות לכנסת ה-26, עם השלכות על מימון מפלגות

ישראל משלימה את סגירת הרשימות לכנסת ה-26, עם השלכות על מימון מפלגות
סגירת הרשימות והשלכותיה

עם התקרבות מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת ה-26, המערכת הפוליטית מגיעה לשלב שמקבע את תמונת ההתמודדות הרשמית ואת מבנה החיבורים בין המפלגות. הדדליין ביום שלישי בשעה 22:00 קובע לא רק את רשימות המועמדים, האותיות והכינויים, אלא גם מהלכים שעשויים להשפיע על מקדמות מימון, חובות וסיכוני תקציב.

היילייטס

  • ב-18 באוקטובר יפורסמו רשימות המועמדים הרשמיות לכנסת ה-26, תוך שמירה על סדרי רישום אותיות והסכמות פורמליות בין מפלגות.
  • שווי יחידת מימון בבחירות הקרובות עומד על מעט יותר מ-1.8 מיליון שקלים, והקצאת הכסף מתבצעת לפי מעמד הרשימה ותוצאות הבחירות.
  • כל מפלגה יכולה לקבל מקדמות עד 80% מיחידת מימון לח״כ, אך במידה שלא תעבור את אחוז החסימה היא עלולה להישאר עם חוב משמעותי לכנסת.

כללי ההגשה והמשמעות הטכנית

כפי שפורסם בגלובס, הגשת רשימות המועמדים לוועדת הבחירות המרכזית כוללת שורה של דרישות פורמליות, ובהן רשימה של בין מועמד אחד ל-120, הסכמה בכתב של כל מועמד, וכן כינוי מפלגה ואותיות שיופיעו על פתק ההצבעה.

ועדת הבחירות בודקת כי מועמד אינו מופיע בשתי רשימות שונות, כי אין מניעה חוקית להתמודד בשל רקע פלילי או תפקיד מסוים, וכי כל הפרטים הושלמו כנדרש. לאחר מכן מתקיימים דיונים בבקשות פסילה, ורשימות המועמדים הרשמיות אמורות להתפרסם לכל המאוחר ב-18 באוקטובר.

למפלגות שכיהנו בכנסת היוצאת יש זכות קודמת על האותיות שלהן, הנחשבות לאותיות תפוסות. רשימות ללא ייצוג יכולות לבחור מתוך מאגר האותיות הפנויות, לפי עקרון של כל הקודם זוכה בצירופים, ובמקרים מסוימים גם לבקש אישור בכתב ממפלגה מיוצגת לשימוש באות תפוסה.

הטקסט מסביר גם את מנגנון הבלוק הטכני, שבו כמה מפלגות רצות ברשימה אחת אך שומרות על עצמאותן באמצעות הסכם צירוף. מבנה כזה מאפשר להן להתפצל לאחר הבחירות ולתפקד כסיעות נפרדות, בלי לעמוד בתנאי הפיצול הרגילים של סיעה בכנסת.

השפעה על מימון, מקדמות וחובות

אחד השיקולים המרכזיים מאחורי חיבורים בין מפלגות הוא הגישה למימון מפלגות, במיוחד למימון הוצאות בחירות. לפי חוק מימון מפלגות, שווי יחידת מימון אחת בבחירות הקרובות עומד על מעט יותר מ-1.8 מיליון שקלים, והיקף הכסף שכל רשימה מקבלת נגזר ממעמדה לפני הבחירות ומתוצאותיה אחריהן.

הכתבה מצטטת את ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שלפיו מפלגות עצמאיות שרצו יחד ולאחר מכן התפצלו עשויות להיחשב, לצורך חישוב המימון, כמפלגות שנבחרו לכנסת היוצאת. המשמעות היא יתרון תקציבי הן בגישה למקדמות והן באופן חישוב יחידות המימון לאחר הבחירות.

החוק מאפשר לסיעות לקבל מקדמות עוד לפני יום הבחירות, בשיעור של 80% מיחידת מימון לכל חבר כנסת ביום הקובע בבחירות הנוכחיות, ולסיעות קטנות יש אפשרות לבקש מקדמות כאילו החזיקו בעשרה מנדטים, בכפוף לערבויות בהשלמה. גם סיעות חסרות ייצוג יכולות לבקש עד עשר יחידות מימון מלאות, גם כן בכפוף לערבויות.

לצד היתרונות, הכתבה מצביעה על סיכון פיננסי כאשר מפלגה מקבלת מקדמות ואינה נכנסת לכנסת הבאה. במקרה כזה היא עלולה להישאר עם חוב לכנסת ללא נכסים מספקים להחזר, מצב שלפי שפירא אפיין בין היתר את הבית היהודי, מפלגת העצמאות וצל"ש.

מפלגות שאינן עוברות את אחוז החסימה עדיין עשויות לקבל מימון אם השיגו לפחות 1% מהקולות הכשרים, אך הזכאות היא ליחידת מימון אחת בלבד. לפי ההסבר בכתבה, סכום כזה עשוי להעיד על תמיכה ציבורית מינימלית, אך אינו בהכרח מכסה את היקף המקדמות שנלקחו לפני הבחירות.

בהקשר למירוץ של המפלגות לקראת דדליין הגשת הרשימות, פרסמנו בעבר על חשיפת רשימת המועמדים של מפלגת Beyachad בראשות נפתלי בנט, עם דגש על בכירות לשעבר במגזר הציבורי ושילוב משרתי מילואים. הכתבה הדגישה כיצד הרכב הרשימה נועד לשדר ניסיון ניהולי ויכולת ביצוע מיידית במוסדות השלטון, כחלק ממיצוב המפלגה לקראת שלב ההגשה הרשמי.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.