UNCTAD: צורכי השיקום של עזה מגיעים ל-71.5 מיליארד דולר, בעוד שהלחץ על הכספים הפלסטיניים גובר

Traders Union
כל החדשות
מוסדות פיננסיים
דוח UNCTAD על עלויות השיקום בעזה

כל החדשות

הסיפורים החמים

מבחר העורכים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

עסקים ועושר

קולות השוק

Elena Nikulina

24.09.2026

UNCTAD: צורכי השיקום של עזה מגיעים ל-71.5 מיליארד דולר, בעוד שהלחץ על הכספים הפלסטיניים גובר — עזה ניצבת בפני שיקום בעלות של 71.5 מיליארד דולר

שנים של סכסוך והגבלות כלכליות ממשיכות לשחוק את הכלכלה הפלסטינית, כאשר צורכי השיקום של עזה מוערכים כעת ב-71.5 מיליארד דולר. ההערכה האחרונה של UNCTAD מצביעה גם על לחצים פיסקליים ובנקאיים גוברים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, לרבות הגדה המערבית.

היילייטס

לפי UNCTAD, צורכי ההתאוששות והשיקום של עזה מגיעים ל-71.5 מיליארד דולר, כאשר 92% מהמוסדות הכלכליים נפגעו או נהרסו מאז אוקטובר 2023.
ישראל מעכבת את כל העברות הכנסות הסליקה לממשלה הפלסטינית ממאי 2025 ועד אמצע 2026, מה שמביא את הניכויים והפיגורים המצטברים ל-3.67 מיליארד דולר ודוחף את סך החוב הציבורי ל-4.8 מיליארד דולר ב-2025.
חלקה של עזה בתמ״ג הפלסטיני יורד מ-17.4% לפני אוקטובר 2023 לפחות מ-4% ב-2025, כאשר תפוקת החקלאות והתעשייה ירדה ב-94% והבנייה ירדה ב-99% מרמות 2022.

מאמר זה תורגם מהמקור. קראו את הגרסה המקורית מאת הכתב שלנו כאן.

דוח UNCTAD מפרט את הנזקים והלחץ הפיסקלי

כפי שדווח על ידי UNCTAD, בהתבסס על הדוח האחרון שלה למועצת המסחר והפיתוח של האו״ם, צורכי ההתאוששות והשיקום של עזה מוערכים ב-71.5 מיליארד דולר, וקיים לחץ חמור על הכלכלה הפלסטינית, הכספים הציבוריים והמערכת הבנקאית.

הדוח מציין כי 59 שנות כיבוש הגבילו את הכלכלה הפלסטינית, כאשר העלויות המבניות והכלכליות עלו בחדות מאז אוקטובר 2023. לאחר התכווצות חדה ב-2024, התמ״ג הפלסטיני צומח ב-4.3% ב-2025 מבסיס נמוך, אך נותר נמוך ב-20% מרמתו ב-2022. התמ״ג הריאלי של עזה עולה ב-34.2% לאחר התכווצות של 83% ב-2024, שהדוח מתאר כהתאוששות סטטיסטית מבסיס שהצטמצם בחדות.

בגדה המערבית, הדוח מתעד ירידה בגישה לקרקעות ולמשאבי טבע הקשורה להתרחבות ההתנחלויות. הוא מציין כי 38 קהילות התרוקנו מפלסטינים מאז 2023, בעוד שהעקירה ברבעון הראשון של 2026 עולה על הסך הכולל שתועד ב-2025.

הדוח מציין כי מצבה הפיסקלי של הממשלה הפלסטינית מידרדר בחדות, מאחר שישראל, במסגרת פרוטוקול פריז, גובה מטעמה יותר משני שלישים מההכנסות הפיסקליות הפלסטיניות. לפי UNCTAD, העברות הכנסות הסליקה המגיעות לממשלה הפלסטינית מעוכבות במלואן ממאי 2025 ועד אמצע 2026, והניכויים המצטברים וההכנסות המעוכבות בין ינואר 2019 למרץ 2026 עולים על 3.67 מיליארד דולר לפי הערכה.

UNCTAD מעריכה את הגירעון התקציבי ב-2025 ב-13% מהתמ״ג כאשר הכנסות הסליקה שלא שולמו אינן נכללות, לעומת 6% כאשר הכנסות אלה נרשמות כחוב המגיע לממשלה. כדי לממן את הפער, הממשלה לווה יותר ויותר מהבנקים המקומיים וצוברת פיגורים בתשלומים לספקים ולקרן הפנסיה, כך שסך החוב הציבורי מגיע ל-4.8 מיליארד דולר ב-2025.

הקריסה הכלכלית מעמיקה את הסיכונים לשירותים ולהתאוששות

הדוח מציין כי לחצים פיסקליים אלה מגבילים שירותים חיוניים, כאשר פיגורים בתשלומים הקשורים לבריאות מגיעים ל-1.1 מיליארד דולר עד סוף 2025 ומגבירים את הסיכונים לבתי חולים, לספקים שאינם ממשלתיים ולספקי תרופות. בגדה המערבית, מחסור במשאבים מוביל בתי ספר להגביל את הלימודים הפרונטליים לשלושה ימים בשבוע ב-2025.

חשיפת המגזר הבנקאי למגזר הציבורי מגיעה ל-5.3 מיליארד דולר, או 42% מכלל האשראי הבנקאי, כאשר כוללים גם הלוואות המובטחות כנגד משכורות ממשלתיות. UNCTAD מציינת גם כי התוקף הקצר של כתבי השיפוי שמנפיקות הרשויות הישראליות משפיע על יחסי הבנקאות הקורספונדנטית, בעוד שהגבלות על החזרת מטבע מגבילות את יכולתם של בנקים פלסטיניים להמיר שטרות שקל פיזיים ליתרות דיגיטליות.

בעזה, הדוח מעריך כי 92% מהמוסדות הכלכליים נפגעו או נהרסו מאז אוקטובר 2023. התמ״ג לנפש עומד על 212 דולר ב-2025, שווה ערך לכ-0.58 דולר לאדם ליום במונחי תמ״ג, בעוד שהאבטלה מגיעה ל-78% ויותר מ-90% מאוכלוסיית גיל העבודה אינה מועסקת.

חלקה של עזה בתמ״ג הפלסטיני יורד מ-17.4% לפני אוקטובר 2023 לפחות מ-4% ב-2025. החקלאות והתעשייה ירדו כל אחת ב-94% מרמות 2022, בעוד שהבנייה ירדה ב-99%, לפי הדוח.

הערכת נזקים וצרכים מהירה של הבנק העולמי, האיחוד האירופי והאו״ם מעמידה את הנזק לתשתיות הפיזיות בעזה על 35.2 מיליארד דולר ואת ההפסדים הכלכליים והחברתיים על 22.7 מיליארד דולר נכון לתחילת 2026. UNCTAD מציינת כי ההתאוששות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש תחייב סיוע פיננסי וטכני בינלאומי בהיקף נרחב, כאשר סדרי העדיפויות המיידיים כוללים העברת הכנסות פלסטיניות מעוכבות, שמירה על המערכת הבנקאית והתאמת תמיכת השיקום להיקף הנזק המתועד.

במאמר הקודם שלנו על מרחב התמרון התקציבי המצטמצם של בריטניה הסברנו כיצד עלויות מימון גבוהות יותר, ציפיות צמיחה חלשות יותר וחוב ציבורי גבוה מצמצמים את מרחב התמרון של הממשלה לקראת האירוע הפיסקלי הבא. ציינו כי לנוכח מרחב מוגבל להעלאות מסים משמעותיות, אפילו שינויים קטנים בצמיחה, באינפלציה או בתשואות אג״ח ממשלתיות יכולים לכפות במהירות פשרות קשות יותר בין מסים, קיצוצי הוצאות והלוואות נוספות — תוך שמירה על רגישויות שוק האג״ח במוקד.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?