פרופ' ענת אדמתי מזהירה, סיכוני המינוף במערכת הפיננסית בארה"ב נותרו גבוהים

Traders Union
כל החדשות
רגולטורים
אזהרת אדמתי על מינוף פיננסי בארה"ב

כל החדשות

הסיפורים החמים

מבחר העורכים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

עסקים ועושר

קולות השוק

Hlib Chabaniuk

לפני 6 שעות

פרופ' ענת אדמתי מזהירה, סיכוני המינוף במערכת הפיננסית בארה"ב נותרו גבוהים — סיכוני מינוף בארה"ב

ברקע הוויכוח הציבורי בארה"ב על שחיתות, רגולציה וכוח תאגידי, פרופ' ענת אדמתי אומרת כי התנאים שאפשרו את משבר 2008 עדיין לא נעלמו. לדבריה, חולשת האכיפה, המינוף הגבוה והצטברות מקורות סיכון חדשים, בהם קריפטו וסייבר, עלולים להוביל למשבר נוסף בהיקף חמור.

היילייטס

פרופ' ענת אדמתי מזהירה כי רמת המינוף הגבוהה במערכת הפיננסית בארה"ב נותרה מסוכנת, למרות רגולציה מוגברת מאז 2008.
חוק דוד-פרנק מ-2010 לא הביא לשינוי מהותי, וב-2018 הרגולציה נחלשה תחת ממשל טראמפ, מה שמעלה חשש למשבר הדומה ל-2008.
אדמתי מזהה מוקדי סיכון מתחדשים כדוגמת קריפטו ומתקפות סייבר, ומתריעה כי מנגנוני ענישה ואחריות תאגידית אינם יעילים דיים.

אזהרת המימון והרגולציה

כפי שדווח בגלובס, אדמתי, חוקרת מימון ואחריות תאגידית באוניברסיטת סטנפורד, קושרת בין חולשת הרגולציה בארה"ב לבין האפשרות למשבר פיננסי נוסף. היא אומרת כי גם אחרי קריסת ליהמן ברדרס והחמרת הפיקוח בעקבותיה, השינויים במערכת הבנקאית נותרו מוגבלים, ובחלקם אף נשחקו בהמשך.

אדמתי, שנודעה בין היתר בעקבות ספרה על מערכת הבנקאות לאחר משבר 2008, טוענת כי הבעיה המרכזית נותרת מינוף גבוה מדי של בנקים ומוסדות פיננסיים. לשיטתה, חלק גדול מהסיכון עדיין מועבר לציבור במקום להיספג בידי הבנקים ובעלי המניות שלהם באמצעות הון עצמי גבוה יותר.

לדבריה, חוק דוד-פרנק שנכנס לתוקף ב-2010 הידק את הפיקוח, אך השפעתו הייתה מוגבלת, וב-2018 הרגולציה אף נחלשה תחת ממשל טראמפ. היא מזהירה כי משבר דומה לזה של 2008 עלול להתרחש שוב, ואומרת כי תוצאותיו עלולות להיות בסדר גודל של השפל הגדול מ-1929, גם אם הטריגר המדויק עדיין אינו ברור.

בין מוקדי הסיכון החדשים היא מונה את תחום הקריפטו, שאותו היא מתארת כבנקאות צללים, וכן את איום מתקפות הסייבר. לדבריה, המערכת הפיננסית עדיין ממונפת מדי, ולכן פגיעה ממוקדת או זעזוע חיצוני עלולים להתפשט במהירות רחבה יותר.

כוח תאגידי, אכיפה והשלכות רחבות

מעבר לסקטור הבנקאי, אדמתי מציגה ביקורת רחבה יותר על היחלשות המנגנונים שנועדו להגן על האינטרס הציבורי בארה"ב. היא טוענת כי בתאגידים גדולים, ובהם גם חברות ביג טק, קנסות והסדרים כספיים אינם מרתיעים מספיק, משום שהעלות נופלת פעמים רבות על החברה עצמה, על מבטחים או על בעלי מניות, ולא על המנהלים שקיבלו את ההחלטות.

בהתייחסות למטא, פולקסווגן, Boeing ו-Purdue Pharma, היא אומרת כי הליכים משפטיים וקנסות של מיליארדי דולרים אינם משנים בהכרח התנהגות כאשר האחריות האישית מוגבלת. לדבריה, מנגנון אפקטיבי יותר מחייב אפשרות להעמדה לדין פלילי של בעלי שליטה ומנהלים במקרים של כשל עקבי במניעת עבירות תאגידיות.

אדמתי קושרת את הנושא גם למצב הפוליטי בארה"ב לאחר בחירות האמצע, ואומרת כי תוצאות הבחירות משקפות בעיניה רגישות ציבורית גבוהה יותר לשחיתות. עם זאת, היא סבורה כי ללא חקיקה חזקה יותר ואכיפה עקבית יותר, הסיכונים למערכת הפיננסית, לדמוקרטיה ולציבור הרחב יישארו בעינם.

בסיקור הקודם שלנו על החמרת כללי הפרטיות והסייבר באיחוד האירופי ובקליפורניה, הראינו כיצד דרישות דיווח מהירות על תקריות אבטחה והמשך לחץ רגולטורי בתחום הדאטה מרחיבים את החשיפה המשפטית של חברות טכנולוגיה, כולל ישראליות. הכתבה הדגישה את היקף הקנסות האפשרי, את התחולה החוץ-טריטוריאלית של הכללים ואת הצורך בהיערכות תפעולית מיידית—מניהול חולשות ועד מדיניות שקיפות—כדי לצמצם סיכונים עסקיים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?