על רקע עלייה חדה בהוצאות הביטחון, הריבית והצרכים האזרחיים, במשרד האוצר וברשות המסים מקדמים בחודשים האחרונים שורת מהלכי מס שמיועדים להגדיל את הכנסות המדינה ולהתאים את המערכת לשינויים במשק. למרות שהגירעון עשוי להסתיים השנה ברמה נמוכה מהמתוכנן, יחס החוב לתוצר נותר גבוה והיכולת להעביר צעדים אגרסיביים תלויה בהרכב הממשלה הבאה ובהתנגדויות פוליטיות, משפטיות ומגזריות.
היילייטס
- צוותי משרד האוצר ורשות המסים מגבשים חבילת מסים הכוללת הרחבת מדרגות מס, ביטול נקודות זיכוי ומיסוי מוגבר על הון וקרקעות, במטרה להוריד יחס חוב-תוצר שעלה מ-60% ל-68.5%.
- נשקל מס רכוש על קרקעות פנויות עם פוטנציאל הכנסה של 9.5 מיליארד שקל בשנה, לצד העלאות מיסוי על אופציות הייטק ומס דיגיטלי חדש לחברות בינלאומיות.
- היתכנות פוליטית נמוכה ביישום הצעדים עקב התנגדויות פנימיות, לחץ תעשייתי והסתייגות שר האוצר סמוטריץ', עם דחיית הכרעות ממשיות לממשלה הבאה.
מהלכי המס המרכזיים שעל הפרק
כפי שדווח בגלובס, צוותים משותפים של משרד האוצר ורשות המסים עובדים על חבילה רחבה של צעדים, החל מהפחתת מס שולי על עבודה לצד ביטול נקודות זיכוי, ועד הרחבת מיסוי על הון, קרקעות, צריכה ומוצרי חיסכון. ברקע עומדת התחייבות להוריד את יחס החוב לתוצר בשנים הקרובות, לאחר שזה עלה מככ-60% ערב המלחמה ל-68.5% בסוף השנה שעברה.אחת הרפורמות המרכזיות היא ריווח נוסף של מדרגות מס הכנסה לעובדים, מהלך שעשוי להיות משולב בביטול נקודות זיכוי קיימות, לרבות הטבות גיאוגרפיות והטבות להורים. לפי הכתבה, באוצר רואים בכך רפורמה מבנית שיכולה להקל על ציבור רחב, אך גם לעורר התנגדות מצד קבוצות שנהנות כיום מהפטורים וההקלות.
במקביל נבחנים צעדים שנועדו להגדיל את חלקו של מיסוי ההון, בין היתר על רקע ההערכה שעידן ה-AI צפוי לשחוק בעתיד חלק מהכנסות המדינה ממסי עבודה. בין האפשרויות שנידונות נמצאים מס רכוש על קרקעות פנויות, מיסוי מוצרי יוקרה ו"מס נטפליקס", שיחייב חברות בינלאומיות לגבות מע"מ מצרכנים בישראל. מס רכוש כזה כבר הופיע בעבר בחוק ההסדרים ונגרע ממנו, אף שבאוצר העריכו אז כי יוכל להניב 9.5 מיליארד שקל בשנה בבשלותו המלאה.
ענף ההייטק נמצא גם הוא במוקד הדיונים. יוזמה אחת מבקשת לחייב עובדי הייטק שלא יממשו אופציות בתום תקופת ההבשלה במס של 30% בעת מכירת המניות, במקום שיעור מס מופחת של 25% הנהוג כיום בהטבת האופציות. בנוסף מקודמת חשיבה על הסדרים חדשים בהעברת קניין רוחני לחו"ל ועל אופן המיסוי של עסקאות סקנדרי, שבהן הפער בין עמדת התעשייה לעמדת רשות המסים מוערך במאות מיליוני שקלים.
גם בתחום הפנסיה והחיסכון מונחות על השולחן תוכניות רחבות, ובהן צמצום חובת ההפקדה לפנסיה או הפחתת הטבות המס הנלוות לה, לצד רפורמת ארביטראז' שנועדה לאחד הטבות מס בין מוצרי חיסכון שונים. עלות הטבת המס על הפנסיה מוערכת בכמעט 31 מיליארד שקלים בשנה, בעוד שהפטור על קרנות השתלמות מוערך בכ-10 מיליארד שקלים נוספים, אך הסיכוי לקדם את ביטולו נחשב נמוך.
מבחן ההיתכנות הפוליטי והתקציבי
היכולת להפוך את הרשימה הארוכה לחקיקה בפועל נותרת מוגבלת. חלק מהיוזמות כבר נתקלות בהתנגדות בתוך משרד האוצר עצמו, ואחרות צפויות לעורר מאבק מצד התעשייה, ההסתדרות, ארגוני עובדים, שותפות קואליציוניות ואף גורמים בינלאומיים, כפי שעלול לקרות במקרה של מיסוי שירותים דיגיטליים מחברות זרות.הכתבה מציינת כי רבות מההכרעות יידחו לממשלה הבאה, בין היתר משום ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר הודיע על התנגדות לחלק מהצעדים, ובהם שינויי מיסוי מסוימים בענף ההייטק וצמצום פטורים בפנסיה. גם אם תוקם ממשלה חדשה שתבחר לקדם חוק הסדרים רחב, היא עדיין תידרש להתמודד עם מגבלות משפטיות ועם האפשרות שחלק מהסעיפים ייפלו או יופרדו למסלולי חקיקה אחרים.
מבחינה תקציבית, באוצר עשויים להמשיך לשלב בין גזירות להטבות כדי לשפר את סיכויי האישור, אך לא כל המהלכים יוכלו להתקדם במקביל. לנוכח יחס חוב גבוה, תקציב ביטחון שנותר משמעותי והוצאות ריבית כבדות, סדר העדיפויות של הממשלה הבאה צפוי לקבוע אילו רפורמות ייצאו מהמגירה ואילו יישארו בשלב התכנון.
בכתבה קודמת שלנו סקרנו את התוכנית הפיסקלית שמגבשים משרד האוצר ורשות המסים לקראת הממשלה הבאה, על רקע הלחץ על מסגרת התקציב והאתגרים הצפויים ב-2027–2028. דיווחנו כי המוקד המוצהר הוא שינויים מבניים שיקלו על נטל המס על עובדים ולא העלאת מע"מ, לצד דיון בהמשך רפורמת הרווחים הכלואים ובצעדים בתחום הנדל"ן כמו מס הרכישה והשלכותיו על ההיצע.
- Forex
- Crypto