התחזקות השקל מכבידה על תשואות מסלולי S&P 500 בישראל

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
השפעת השקל על תשואות S&P 500

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

Sholanke Dele

16.04.2026

התחזקות השקל מכבידה על תשואות מסלולי S&P 500 בישראל — השקל מכביד על תשואות

לפי הכתבה בגלובס, התחזקות השקל ביותר מ-20% בשנה וחצי האחרונות מצמצמת חלק ניכר מהרווחים שהשיגו משקיעים ישראלים בחשיפה דולרית, גם כאשר שוקי המניות ב-U.S. ממשיכים להציג ביצועים חזקים. הנתונים המובאים בכתבה מצביעים על פער חד בין מסלולי חיסכון צמודי דולר לבין מסלולים מנוהלים ומפוזרים יותר, על רקע ירידת הדולר והמשך חוזקו של המטבע המקומי מול סל מטבעות רחב.

היילייטס

תשואות מסלולי S&P 500 עם חשיפה לדולר עמדו על 3.4% בלבד בשנה האחרונה, לעומת 29.4% במסלולי מניות מנוהלות, בשל ייסוף השקל.
קרן העושר של ישראל רשמה תשואה דולרים של 18.4% ורווח של 411 מיליון דולר ב-2025, אך ייסוף השקל מחק כ-1.1 מיליארד שקל מהרווח.
בנק ישראל הציג הפסד שיערוך של יותר מ-66 מיליארד שקל על יתרות מט"ח ל-2025, אך אינו צפוי למכור מט"ח ויתמקד בריבית למדיניות מוניטרית.

פערי תשואה במסלולי חיסכון והשפעת המטבע

בטבלת התשואות לשנה שהסתיימה בפברואר האחרון, מסלולי S&P 500 עם חשיפה מלאה לדולר מציגים תשואה של 3.4% בלבד, לעומת 29.4% במסלולי מניות מנוהלים ו-17% במסלולים כלליים. לפי הכתבה, הסיבה המרכזית לפער היא ייסוף השקל, שמוחק את רוב העלייה שנרשמת במדד האמריקאי במונחים דולריים. בכך, החשיפה למטבע הופכת למרכיב מכריע לא פחות מבחירת הנכס עצמו עבור החוסך הישראלי.

תמיר הרשקוביץ, סמנכ"ל בכיר ומנהל אגף השקעות באיילון חברה לביטוח, אומר כי הבעיה אינה בהשקעה במדד S&P 500 עצמו אלא בהצמדתה לדולר עבור מי שחי ומוציא בשקלים. לדבריו, חוסר ההתאמה בין מטבע ההתחייבויות של החוסך לבין מבנה ההשקעה עלול לשחוק תשואה לאורך זמן. הוא ממליץ לבחון מסלולי מניות מפוזרים עם חשיפת מט"ח מוגבלת, של עד 15%.

גם אידית מוסקוביץ, מנהלת חדרי מסחר שוק ההון והמט"ח בבנק הבינלאומי, מצביעה על הפגיעה במשקיעים החשופים במלואם למטבע חוץ. להערכתה, כל עוד לא חלה הסלמה גיאו-פוליטית, הדולר נשאר סביב רמת 3 שקלים, ופריצת דרך מדינית אף עשויה לחזק עוד את השקל. היא מציינת כי משקיעים באפיקי חו"ל נדרשים לשקול גידור מטבעי כדי לצמצם שחיקה נוספת בתשואות.

זרמי הון, יצוא וחולשת הדולר תומכים בשקל

לפי הניתוחים המובאים בכתבה, חוזקו של השקל אינו נובע רק מהיחלשות הדולר בעולם, אלא גם מזרמי הון מתמשכים לישראל. יצוא ביטחוני, הסכמי גז, ביצועי שוקי ההון והערכות לשיפור בסיכון הגיאו-פוליטי תומכים כולם בביקוש לשקל. במונחים ריאליים, המטבע המקומי נמצא ברמות שיא גם מול סל המטבעות הרחב, ולא רק מול הדולר.

עפר קליין, הכלכלן הראשי של הראל ביטוח ופיננסים, מחלק את הכוחות המשפיעים על שער החליפין בין גורמי טווח ארוך, כמו יבוא, יצוא, פריון ופערי אינפלציה, לבין גורמי טווח קצר, כמו גיאו-פוליטיקה ועליות בשוקי המניות ב-U.S. לדבריו, לאחרונה כל הגורמים הללו פועלים יחד לטובת התחזקות השקל. עם זאת, הוא מדגיש כי מדובר בשוק תנודתי מאוד, ולכן שינוי חד בבורסות או במצב הביטחוני עשוי להפוך את הכיוון במהירות.

קליין מוסיף כי ייסוף מהיר מדי מתחיל לפגוע ביצואנים, במיוחד בעסקים עם שולי רווח נמוכים יחסית. לדבריו, התחזקות של יותר מ-20% מול הדולר בשנה האחרונה עלולה להעביר חלק מהחברות מרווח להפסד. הוא מעריך כי מנגנון האיזון של השוק עשוי בהמשך למתן את התנועה ולייצר רמת שיווי משקל חדשה.

השפעה חשבונאית על קרן העושר ועל בנק ישראל

הכתבה מציינת כי גם גופים ציבוריים גדולים סופגים פגיעה חשבונאית מהתחזקות השקל. קרן העושר של ישראל רשמה בשנת 2025 רווח דולרי של 411 מיליון דולר, תשואה של 18.4%, אך הפרשי המטבע מחקו כ-1.1 מיליארד שקל מהרווח והותירו תשואה שקלית של 3.8% בלבד. בסוף 2025 היקף הקרן עומד על 8.666 מיליארד שקל.

גם בנק ישראל, המחזיק יתרות מט"ח של כ-234 מיליארד דולר, רושם פגיעה בשווי היתרות במונחים שקליים. לפי הדוח השנתי ל-2025 שמוזכר בכתבה, הבנק רושם הפסד שיערוך של יותר מ-66 מיליארד שקל, אף שבמונחים ממומשים הוא מציג הכנסות של כ-2 מיליארד שקל. הפער הזה מדגיש את ההבדל בין השפעה חשבונאית של שערי חליפין לבין תוצאות כלכליות בפועל.

בנוגע להתערבות אפשרית, הקונצנזוס בקרב הכלכלנים בכתבה הוא שבנק ישראל אינו צפוי למכור מט"ח באופן ישיר כפי שעשה בעבר. לפי קליין, אם הבנק יבחר לפעול, הכלי המרכזי שעומד לרשותו הוא הריבית ולא מכירת יתרות מטבע. בכך, הדיון עובר מהתערבות ישירה בשוק המט"ח לשאלת המדיניות המוניטרית והאיזון בין יציבות מחירים לבין תמיכה בפעילות המשק.

בעבר דיווחנו על דוח הקרן לאזרחי ישראל, שהציג תשואה חזקה במונחי דולר ב-2025 אך פער גדול מול התשואה בשקלים בגלל ייסוף השקל. בכתבה הוסבר כי החשיפה הגבוהה לשווקים בחו"ל ולדולר גורמת לכך שתנודות בשער החליפין משפיעות מהותית על הרווח המדווח במטבע המקומי ועל התנודתיות של התוצאות.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?