רשות המסים מערערת על פסיקה שעשויה לחייב החזרי מס רכישה לקבלנים

רשות המסים מערערת על פסיקה שעשויה לחייב החזרי מס רכישה לקבלנים
ערעור מס רכישה לקבלנים

המחלוקת על אופן המיסוי של מכרזי מחיר למשתכן מגיעה כעת לבית המשפט העליון, לאחר פסק דין שפתח פתח להחזרי עתק למאות חברות בנייה. הערעור נוגע לשאלה אם יזמים שרכשו קרקע במסגרת התוכנית קיבלו זכות במקרקעין החייבת במס רכישה, או פעלו למעשה כקבלנים מבצעים עבור המדינה.

היילייטס

  • החלטת ועדת הערר בתיק אשדר עשויה להביא להחזרי מס רכישה לקבלנים בעשרות עררים בדומה שהוגשו ברחבי הארץ.
  • רשות המסים מערערת לעליון וקובעת שפסק הדין משפיע על הסדרים עם יזמים, הסכמי חכירה ומעמד חוזי רכישת דירות.
  • עד לפסיקת העליון, הרשויות מאפשרות צירוף תיקים להסדר דיוני ותוקפים את קביעת הוועדה שחכירה אינה תמיד 'זכות במקרקעין'.

השפעה על ענף הבנייה ועל הליכים נוספים

להכרעה בתיק אשדר יש השלכה רחבה על שורה ארוכה של מחלוקות דומות בין יזמים לבין רשות המסים. לפי כתבת Globes, עשרות עררים הוגשו לוועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בחיפה, ובמקביל הוגשו יותר מ-150 עררים לוועדות הערר ברחבי הארץ באותה סוגיה, לאחר שנקבע בהסדרים דיוניים כי ההכרעה בתיק זה תאומץ במחלוקות מקבילות.

בלב המחלוקת עומדת השאלה אם היזם רוכש זכות בקרקע או מעניק שירותי בנייה למדינה. המדינה טוענת כי העסקאות עם רשות מקרקעי ישראל עומדות בכל המאפיינים של הסכם חכירה, לרבות אופי השימוש בקרקע, התמורה ומשך התקופה, וכי חוזי המכר עם רוכשי הדירות משקפים העברת יתרת זכויות החכירה ולא העברת בעלות מלאה.

רשות המסים מוסיפה כי לפסק הדין יש השלכות רוחב משמעותיות, לא רק על החזרי מס ליזמים אלא גם על היבטים נוספים בהתנהלותם מול רשויות המס, על מעמדם של חוזי המכר עם רוכשי הדירות, ואולי אף על חבות מס הרכישה של הרוכשים עצמם. עד להכרעת בית המשפט העליון, הרשות מאפשרת במקרים המתאימים הסדרים דיוניים שלפיהם תיקים יצורפו להכרעה החלוטה בעליון.

עו"ד ליאור נוימן, המייצג את אשדר ויזמים נוספים, מסר בתגובה כי הערעור אינו מתמודד עם הטענה שלפיה גם חכירה אינה בהכרח עולה לכדי "זכות במקרקעין" כהגדרתה בחוק. לדבריו, פסק הדין של ועדת הערר קבע בצדק כי בנסיבות מכרזי מחיר למשתכן לא ניתנת ליזם זכות אפקטיבית וכלכלית מספקת בקרקע, ולכן המדינה נדרשת רק להשיב מס רכישה שנגבה ביתר.

בכתבה קודמת שלנו סקרנו את פסיקת בית המשפט העליון בעניין נצבא–לקסן, שקבעה כי רכישת מניות לקסן חייבת במס רכישה של 17.1 מיליון שקל משום שהחברה סווגה כ"איגוד מקרקעין". ההכרעה התבססה על כך שבמועד העסקה לא התקיימה פעילות מלונאית ממשית, ולכן הנכס המרכזי שנרכש היה זכות במקרקעין — מסקנה שמחדדת את החשיפה המיסויית בעסקאות נדל"ן כאשר הפער בין המבנה התאגידי לבין המצב הכלכלי בפועל עומד במרכז.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.