ישראל בוחנת היערכות לסנקציות פיננסיות עם בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים, אמירת נתניהו מעוררת ביקורת

ישראל בוחנת היערכות לסנקציות פיננסיות עם בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים, אמירת נתניהו מעוררת ביקורת
סנקציות ומעבר לדיגיטל

על רקע חשש מהחמרה בלחץ הכלכלי הבינלאומי, ראש הממשלה בנימין נתניהו אומר כי ישראל נדרשת להיערך לאפשרות של סנקציות בנקאיות ולבחון חלופות תפעוליות למערכת הפיננסית. לדבריו, התוכנית הנבחנת כוללת בין היתר שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים, תוך שהוא מציג גם הערכה כי היקף הסיוע הביטחוני מוושינגטון לא יימשך במתכונתו הנוכחית.

היילייטס

  • ראש הממשלה נתניהו מסר כי ישראל בוחנת תוכנית כלכלה עוקפת סנקציות בינלאומיות, כולל שימוש בבלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים.
  • משקיע הקריפטו אבישי עובדיה מתח ביקורת ברשת X, וטען שמטבעות דיגיטליים אינם אפיקים יעילים לעקיפת סנקציות בשל תיעוד עסקאות.
  • נתניהו הדגיש כי ישראל תצטרך להסתגל לאפשרות של סיום הסיוע הביטחוני מ-U.S., העומד כיום על כ-38 מיליארד דולר לעשור מאז 2016.

פרטי ההיערכות וההתבטאות בריאיון

כפי שפורסם בגלובס, נתניהו אמר בריאיון לרועי כ"ץ מערוץ 10 כי ישראל צריכה להתכונן לאפשרות של סנקציות בנקאיות בינלאומיות ולבנות "כלכלה עוקפת". כאשר נשאל אם בלוקצ'יין הוא אחת החלופות המתוכננות, הוא השיב כי מדובר באחת מהן וכי כבר ביקש להכין תוכנית בנושא.

הדברים מציבים את טכנולוגיות הקריפטו והבלוקצ'יין בהקשר של היערכות מדינתית לסיכון פיננסי ולא רק ככלי השקעה או חדשנות. במקביל, עצם ההצגה של מטבעות דיגיטליים כמרכיב אפשרי במענה לסנקציות מעוררת דיון ציבורי חריף על היתכנות, רגולציה ויכולת יישום.

ביקורת בשוק והשלכות על הסביבה הכלכלית

התגובות ברשתות לא מתעכבות, ובולטת בהן הביקורת מצד אבישי עובדיה, שותף מייסד בקרן ההשקעות קוליידר ומשקיע קריפטו. עובדיה טוען כי מטבעות דיגיטליים אינם יכולים לשמש מענה אפקטיבי לעקיפת סנקציות מדינתיות, וכותב ברשת X כי מדובר אף בדרך גרועה לטשטוש עקבות, מאחר שקיים תיעוד לכל עסקה ובקצה התהליך פועלים גופים שממירים דולרים לקריפטו ולהפך.

בריאיון נתניהו מתייחס גם לעתיד הסיוע הביטחוני מ-U.S. ואומר כי ישראל תצטרך ללמוד להסתדר בלעדיו. בהקשר זה הוא מזכיר כי ההסכם הנוכחי, שנחתם ב-2016 ועומד על כ-38 מיליארד דולר לעשור, משקף מסגרת סיוע רחבה ומתמשכת, אך מזהיר כי התנאים המדיניים והכלכליים משתנים ועלולים להשפיע על תכנון התקציב וההיערכות האסטרטגית של ישראל.

בסיקור הקודם שלנו על תחזית דירוג האשראי של ישראל, תיארנו כיצד Fitch הותירה את התחזית שלילית על רקע עלייה בחוב הציבורי והשלכות המלחמה, אף בלי שינוי מיידי בדירוג עצמו. הדגשנו שהאיתות הזה משקף רגישות גבוהה של הסביבה הפיננסית לסיכונים פיסקליים ומדיניים — הקשר שמחדד גם את הדיון הנוכחי על היערכות לתרחישים של לחץ בינלאומי, כולל אפשרות לסנקציות.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.