ישראל מתמודדת עם חסמים מבניים שפוגעים בביצועי הממשלה, לפי מסמך מדיניות חדש
לאחר שנים של החלטות ממשלה שמתעכבות או מיושמות חלקית, מסמך מדיניות חדש טוען כי מקור הכשל אינו רק בבעלי התפקידים אלא במבנה השלטוני עצמו. הניתוח מצביע על שורת מנגנונים קבועים, מפיצול משרדים ועד היעדר תכנון ארוך טווח, שלדבריו מייצרים ביצוע חלש ופוגעים ביכולת המשק להתמודד עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים.
היילייטס
- המסמך של המרכז להעצמת האזרח קובע כי ארכיטקטורה שלטונית פגומה מייצרת חוסר יציבות וביצועים חלשים בממשל בישראל.
- בין מאי 2020 לדצמבר 2024 התרחשו 76 שינויים במבנה הממשלה, כולל כ-50 העברות תחומי פעילות בין משרדים, שנמשכו בממוצע 7.5 חודשים.
- חבילת רפורמות מבניות צפויה להעלות את התוצר לנפש ב-5.5% בתוך עשור, לפי סקירה כלכלית של ה-OECD לישראל לשנת 2025.
מיפוי החסמים והגורמים להם
כפי שפורסם בגלובס, מסמך של המרכז להעצמת האזרח, שנכתב בהובלת רון צור ובסיוע מחקרי של המכון לאסטרטגיית עתיד לישראל, קובע כי ישראל פועלת תחת "ארכיטקטורה שלטונית פגומה" שמובילה באופן שיטתי להחלטות לא מיטביות וליכולת ביצוע נמוכה. לפי המסמך, חסם מבני הוא כלל קבוע בחוק, בנוהל או במבנה הארגוני שמייצר שוב ושוב תוצאות חלשות, ללא קשר לזהות השרים או הפקידים.המסמך מחלק את הכשלים לארבע משפחות עיקריות: מבנה ותמריצים פוליטיים, ממשל וניהול ביצוע, תכנון אסטרטגי וריכוזיות. לפי הניתוח, מספר המשרדים והשרים נקבע לא פעם לפי צורכי קואליציה ולא לפי צורכי המדינה, מה שמייצר חוסר יציבות ומעודד חיפוש הישגים מהירים במקום השקעות לטווח ארוך בתשתיות, חינוך ורפורמות בשוק העבודה.
עוד נטען כי הכנסת מתקשה למלא תפקיד פיקוח אפקטיבי, בין היתר בגלל מחסור בכלים מקצועיים ובסמכויות אכיפה כלפי משרדי הממשלה. במקביל, ריבוי שחקני הווטו בקואליציה מקשה על שינויי עומק, כך שלצד ממשלות קצרות יחסית מתקבעת גם מדיניות שקשה להזיז ממנה את המערכת.
השפעה על הביצוע, התכנון והמשק
בשלב היישום, המסמך מתאר פיצול סמכויות בין משרדים והיעדר גורם אחראי יחיד כתשתית מרכזית לעיכובים. לפי נתוני מבקר המדינה המובאים בו, בין מאי 2020 לדצמבר 2024 נרשמו 76 שינויים במבנה הממשלה, ובהם כ-50 העברות תחומי פעילות בין משרדים, מהלך שנמשך בממוצע כ-7.5 חודשים.המסמך קושר בין הפיצול הזה לבין כשלי תיאום שנחשפו גם בחירום וגם בשגרה. בדוגמאות המובאות בו, מוקדי חירום פעלו בכפילות בין עשרות גופים, מחלוקות בין משרדים עיכבו יישום החלטות, ומערכות הדיווח הממשלתיות התמקדו יותר בפעולות ובניצול תקציב מאשר בשאלה אם המדיניות השיגה תוצאות בפועל.
לצד זאת, הניתוח מזהה חולשה כרונית בתכנון הלאומי ארוך הטווח. לפי המסמך, היעדר גוף תכנון מתכלל והיעדר יעדים לאומיים קבועים גורמים לכך שהמדינה מגיבה למשברים במקום להיערך להם מראש, אף שבתחומים כמו דמוגרפיה, ביטוח לאומי ושוק העבודה הסיכונים כבר ידועים.
המסמך מזהיר גם מפני ריכוזיות יתר, שלדבריו מצמצמת את גמישות המשרדים והרשויות המקומיות ומכבידה על הביצוע. להערכתו, החסמים המבניים יוצרים מעגל שלילי שבו אי-יציבות פוליטית, ריכוזיות, חולשת תכנון וכשלי ביצוע מזינים זה את זה, ובכך פוגעים גם בפוטנציאל הצמיחה של המשק.
לפי המסמך, חבילת רפורמות מבניות עשויה להעלות את התוצר לנפש ב-5.5% בתוך עשור, בהסתמך על סקירה כלכלית של ה-OECD לישראל מ-2025. רון צור מציע בין היתר לצמצם את מספר המשרדים, להגדיר לכל ממשלה עשרה יעדים לאומיים מחייבים בחוק, ולעגן תהליך רחב לבחינת מבנה השלטון כדי לטפל בשורש הבעיה ולא רק בסימפטומים.
בכתבה קודמת שלנו סקרנו את הלחץ התקציבי שמוביל את האוצר ורשות המסים לגבש תוכנית מיסוי חדשה לשנים הקרובות, עם דגש על שינויים מבניים במערכת המס ולא על העלאת מע"מ. בנוסף עסקנו בהמשך הצפוי של רפורמת הרווחים הכלואים ובאי-הוודאות סביב מס הרכישה והשלכותיו על שוק הדיור והיצע הדירות.
- Forex
- Crypto