הציוץ נמחק על ידי המחבר.
אבל שמרנו הכל 🙂.
יצרני שעוני העילית התמקדו בהגנה על יוקרת המותג לאחר תקופה ממושכת של עודף היצע ועודפים בשוק המשני. מדיניות ההקצאה הנוכחית שלהם נועדה להשתמש בייצור מוגבל ובמחירים גבוהים כדי לשמור על יציבות פיננסית, בעוד הביקוש הכולל נותר תנודתי אך נוח יותר למותגי הצמרת.
מאמר זה תורגם מהמקור. קראו את הגרסה המקורית מאת הכתב שלנו כאן.
תעשיית השעונים השווייצרית מייצרת פחות מוצרים מאשר בכל נקודה בעשורים האחרונים. במקביל, המותגים הגדולים ממשיכים להרחיב את הדומיננטיות שלהם גם כעת. נתונים רשמיים של התאחדות תעשיית השעונים השווייצרית מראים כי היצוא השנתי ירד ב-1.7% ל-25.6 מיליארד פרנק, כאשר שעונים מוגמרים מהווים 24.4 מיליארד פרנק. היקף היחידות ירד ב-4.8% ל-14.6 מיליון, והוא נמוך כמעט פי שניים לעומת לפני עשור. שעונים שמחירם מעל 50,000 פרנק היוו רק 1.4% מהיחידות, אך ייצרו 37% מערך היצוא.
צפייה בפוסט ב-X בטעינה...
ארבעה יצרנים פרטיים (Rolex, Patek Philippe, Audemars Piguet ו-Richard Mille) שולטים כיום בכמעט מחצית משוק השעונים השווייצרי לפי ערך (49.1% במשותף). חמשת המותגים המובילים בסך הכול, כולל Cartier, גרפו כ-60% מהכנסות הענף.
"הצמיחה באולטרה-יוקרה הייתה מרהיבה, והיא מראה לאן השוק כולו הולך", אמר Oliver Müller, מייסד LuxeConsult.
Jean-Philippe Bertschy, ראש מחקר המניות ב-Vontobel, תיאר את השלב הנוכחי כ"נורמליזציה סלקטיבית", כאשר מובילים מבניים ממשיכים להתרחב על חשבון מותגי הביניים.
Rolex נותרת החריגה הבולטת בשוק התנודתי. Morgan Stanley ו-LuxeConsult מעריכים כי המכירות הסיטונאיות שלה עלו בכ-4% ליותר מ-11 מיליארד פרנק, ובכך תפסה שליש מכלל התעשייה השווייצרית. הייצור צומצם במכוון ב-2% לכ-1.15 מיליון שעונים, שכן הנהלת החברה נשענת על ביקוש קשיח למוצריה.
צפייה בפוסט ב-X בטעינה...
מחירי הקמעונאות הממוצעים עלו ב-6% לכ-14,000 פרנק. לכן, ההכנסות והרווחים הכוללים גדלו למרות כמות נמוכה יותר של שעוני עילית שנמכרו. מאחר שרוב המותגים האחרים אינם יכולים לאמץ אסטרטגיה זו (בשל גמישות מחירים גבוהה יותר), Rolex צפויה להמשיך לחזק את נתח השוק שלה בטווח הקרוב.
Patek Philippe אימצה גישה מקבילה אך בלעדית יותר. ההערכות מציבות את מכירותיה השנתיות קרוב ל-2.5 מיליארד פרנק, עלייה של כ-9%. הייצור שלה הגיע לכ-72,000 שעונים. נתח השוק של המותג עומד על כ-7%. Thierry Stern, נשיא החברה, מתאר אפילו עליות מתונות כמשמעותיות בשל התמקדות החברה בפלח היוקרה.
מחירי הקמעונאות הממוצעים נותרים גבוהים בהרבה מהממוצע בענף. הדבר מחזק את מעמדה בקרב אספנים אולטרה-עשירים ומוכיח חוסן רב יותר. החברה מנסה למקסם את המחסור במוצרי הדגל שלה כדי לתמוך בערכם ובשולי רווח גבוהים בחודשים הקרובים.
לאחר שלוש שנים של ירידות, המחירים בשוק המשני של המותגים המובילים החלו להתייצב ואף להתאושש. Rolex עדיין מייצגת 31% מנפח העסקאות בדולרים. אך הביקוש עבר לדגמים קלאסיים כגון Datejust, בעוד היצע שעוני הספורט מפלדה מתייצב. לכן חברות היוקרה מנסות להגיב לשינויים בהעדפות הצרכנים.
צפייה בפוסט ב-X בטעינה...
תוכניות Certified Pre-Owned התרחבו, כאשר קמעונאים מורשים החלו ללכוד חלק משוק היד השנייה הפוטנציאלי, ששוויו עשוי להגיע למיליארדי דולרים. השינוי צמצם את המגמה הספקולטיבית שאפיינה את 2021–2022, מבלי לפגוע בנחשקותם של הדגמים המבוקשים ביותר.
נתוני היצוא האחרונים של 2026 הצביעו על תנודתיות, כאשר ארצות הברית נותרה השוק הבודד הגדול ביותר אך הייתה נתונה לתנודות הקשורות למכסים. אסיה המשיכה לפגר, במיוחד סין ויפן, בשל בעיות מאקרו-כלכליות. אירופה והמזרח התיכון הציגו התאוששות קלה. Vontobel צופה עלייה מתונה בכלל היצוא השווייצרי עבור השנה כולה, אך Bertschy ו-Müller מדגישים כי העליות יישארו מרוכזות.
צפייה בפוסט ב-X בטעינה...
מותגים חסרי מורשת חזקה, כוח תמחור או קהל לקוחות אולטרה-עשיר ניצבים בפני סביבה מאתגרת יותר של עלויות גבוהות. ללא מציאת נישה ומודל תמחור יעיל, הם עלולים להמשיך לאבד נתח שוק. השינוי בענף מהתרחבות בהיקפים לריכוז ערך הוא מבני ולא מחזורי. בכל מקרה, בתי העילית ממוצבים כיום טוב יותר מאשר בכל נקודה בעשורים האחרונים.