רשות ניירות ערך מזהירה מפני ריכוזיות מוסדית במערכת הפיננסית

Traders Union
כל החדשות
רגולטורים
אזהרת ריכוזיות מוסדית

כל החדשות

הסיפורים החמים

מבחר העורכים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

עסקים ועושר

קולות השוק

אנדראס קריסטו

22.10.2026

רשות ניירות ערך מזהירה מפני ריכוזיות מוסדית במערכת הפיננסית — ריכוזיות מוסדית מסוכנת

על רקע הדיון במבנה התחרות בשוק הפיננסי בישראל, יו"ר רשות ניירות ערך ספי זינגר מזהיר כי הקמת קבוצות פיננסיות ענקיות לא פותרת את בעיית הריכוזיות. לדבריו, ריכוז נכסים בהיקף של יותר מ-3 טריליון שקל בידי מספר מצומצם של גופים כבר יוצר כוח שוק משמעותי, עם השלכות על התחרות, השקיפות והצרכנים.

היילייטס

זינגר מזהיר שכ-60% מהכספים מנוהלים בידי חמישה גופים בלבד והגופים המוסדיים מחזיקים בכ-31% ממניות מדד ת"א-125.
החלפת ריכוזיות בנקאית בריכוזיות מוסדית אינה מגדילה תחרות ועלולה להחריף ניגודי עניינים, לפגוע בצרכנים ולצמצם מעבר בין ספקים.
זינגר ממליץ על חיזוק מתחרים קיימים ושינוי מבנה רגולציה במקום שכבת פיקוח נוספת, כדי למנוע יצירת קונגלומרטים פיננסיים חדשים.

אזהרה מפני קונגלומרטים פיננסיים

כפי שדווח בגלובס, זינגר אמר בערב העיון השנתי לבתי ההשקעות של מרכז הראל בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב כי החלפת ריכוזיות בנקאית בריכוזיות מוסדית אינה תחרות ואינה פתרון. הוא הזהיר מפני מודל של קבוצות פיננסיות גדולות המשלבות בנקים, חברות ביטוח, חיסכון והשקעות, בטענה שמבנה כזה עלול להחריף את ריכוז הכוח במערכת במקום להרחיב את מספר השחקנים בה.

לדבריו, בתי ההשקעות הופכים בעשור האחרון לשחקנים פיננסיים מרכזיים, בין היתר בזכות הרחבת מגוון המוצרים לציבור והנגשת שוק ההון באמצעות שירותי מסחר דיגיטליים וזולים. עם זאת, הוא מציין כי קרוב ל-60% מהכספים מנוהלים בידי חמישה גופים בלבד, וכי הגופים המוסדיים מחזיקים בממוצע בכ-31% ממניות החברות במדד ת"א-125.

זינגר מתמקד בשלושה סיכונים עיקריים הנובעים מריכוז הכוח, ניגודי עניינים, פגיעה בתחרות ופגיעה בצרכנים. הוא אומר כי קונגלומרטים מהסוג המכונה "10 ג'יאנטס" עלולים ליצור מערך סבוך של ניגודי עניינים שיהיה קשה גם לרגולטורים לעקוב אחריו, וכי הלקח מוועדת בכר ומוועדת הריכוזיות הוא שניגודי עניינים מהותיים בעולם הפיננסי דורשים פתרונות מבניים.

השפעה על צרכנים ותחרות בשוק

לצד הביקורת על מבני אחזקה גדולים, זינגר מזהיר גם מפני שילוב שירותים פיננסיים בחבילה אחת, או באנדלינג, שלדבריו עלול לפגוע ביכולת של לקוחות להבין מה הם מקבלים והאם המחיר שהם משלמים הוגן. הוא סבור כי כריכת שירותים יחד מקשה על השוואת מחירים, מצמצמת את היכולת לעבור בין ספקים ועלולה לפגוע בהתפתחות של גופים קטנים יותר.

עוד הוא דוחה את הטענה שלפיה שכבת פיקוח נוספת על חברות אחזקה יכולה לפתור את הבעיה. לדבריו, פיקוח כזה עשוי להידרש במקרים מסוימים, אך אינו תחליף למניעת היווצרותן של קבוצות פיננסיות ענקיות, ואף עלול ליצור נטל רגולטורי עודף ולהרתיע גופים בינלאומיים מכניסה לישראל.

במקום זאת, זינגר קורא לחזק את המתחרים הקיימים במערכת הבנקאית, ובהם בתי השקעות, חברות תשלומים, חברות שירותי מידע ונותני אשראי חוץ-בנקאי. לדבריו, הרחבת מספר השחקנים בשוק וחשיבה מחודשת על מבנה הרגולציה וחלוקת האחריות בין הרגולטורים הן הדרך לעודד תחרות מבלי לייצר ענקים פיננסיים חדשים.

בכתבה קודמת שלנו על הקמת פעילות טרייד חדשה בהראל, סקרנו את המהלך שבמסגרתו חברת הבת "הראל מסחר בניירות ערך" הגישה בקשה להצטרף כחברה בבורסה בתל אביב כדי להיכנס לתחום המסחר העצמאי. הדגשנו כי המהלך משתלב במגמה רחבה של צמיחה במספר חשבונות המסחר והסטת פעילות מהבנקים אל בתי השקעות ושחקנים חוץ-בנקאיים — מה שמחדד את הדיון על מבנה התחרות והריכוזיות בענף.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?