הסכמה שהושגה בפרויקט פינוי בינוי בשכונת דורה בנתניה מאפשרת לחלק מבעלי הדירות לקבל דירות חדשות שגדולות בכ-40 מ"ר מדירותיהם הישנות. המהלך מגיע לאחר שהעירייה חזרה בה מדרישה להגביל את תוספת השטח ל-12 מ"ר, אך השאלה העקרונית על סמכות הרשויות המקומיות להתערב בתמורות נותרת פתוחה.
היילייטס
- עיריית נתניה הודיעה שמדיניות התמורות שהגבילה תוספת שטח ל-12 מ"ר בדורה אינה חלה על המתחם עקב הוראת מעבר מהליך קודם.
- בעלי הדירות ניצחו בעתירה לבית המשפט ביולי 2026, שפסק להחזיר את הנושא לדיון בוועדת הערר לאחר שנדחו בהתנגדויות קודמות.
- ההליך הסתיים ללא הכרעה משפטית עקרונית, ועתה פרויקטים עתידיים ייבחנו פרטנית בנוגע להיקף התמורה וסמכות העיריה להגבלתה.
הסכמות בפרויקט והמסלול המשפטי
כפי שפורסם בגלובס, עיריית נתניה התנתה את אישור תוכנית הפינוי בינוי בשכונת דורה, שאושרה בוועדה המקומית בינואר 2025, בהגבלת תוספת השטח לדירות החדשות ל-12 מ"ר לצד מרפסת. העירייה הסתמכה על מסמך מדיניות תמורות שקבעה ב-2019, אשר הגביל את היקף התמורה לבעלי דירות בפרויקטים מסוג זה בעיר.בעלי הדירות התנגדו למגבלה באמצעות עו"ד ירון שלומוביץ, ממשרד שלומוביץ-סורקין ושות', ועו"ד ושמאי המקרקעין משה בן-אהרון. לטענתם, לוועדה המקומית אין סמכות להתערב בתמורה שעליה מסכימים בעלי הדירות והיזם, במיוחד כאשר היזם מוכן להעניק תמורה גבוהה יותר.
ההתנגדות נדחתה בוועדה המקומית, וגם בקשת בעלי הדירות לקבל רשות לערור נדחתה בדצמבר 2025 בידי יו"ר ועדת הערר המחוזית, עו"ד דביר סגלוביץ'. בהמשך עתרו בעלי הדירות לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, וביולי 2026 קיבל השופט מוטי פירר את עתירתם והורה להחזיר את הסוגיה לדיון בוועדת הערר.
לאחר פסק הדין בחנה העירייה מחדש את עמדתה והודיעה כי מדיניות התמורות מ-2019 אינה חלה על המתחם. ההסבר שנמסר היה כי התוכנית נדונה בעירייה כבר ב-2013 ואף הוכרזה באותה שנה כמתחם פינוי בינוי בהחלטת ממשלה, ולכן חלה עליה הוראת מעבר שמחריגה אותה מהמדיניות המאוחרת יותר.
השפעה אפשרית על ענף ההתחדשות העירונית
הצדדים הגישו לוועדת הערר הודעה משותפת על ההסכמות, וההליך הסתיים ללא הכרעה רוחבית בשאלה אם רשות מקומית מוסמכת להגביל את שטח דירות התמורה בפרויקטים של פינוי בינוי. המשמעות עבור מקרים אחרים היא לא ביטול סמכותן של רשויות לקבוע מדיניות, אלא פתיחת פתח לבחינה של ההצדקה למגבלה ושל הבסיס המשפטי שעליו היא נשענת.משה בן-אהרון אמר כי יש לבחון את כלכליות התמורות בכל פרויקט לגופו, וכי יש מקרים שבהם הכלכלה אינה מאפשרת תמורה העולה על 12 מ"ר. לדבריו, ועדות התכנון צריכות לתת אמון בבעלי הדירות וביועציהם ולא להחליט במקומם על היקף התמורה.
עו"ד דקלה מוסרי טל, ממשרד מוסרי טל עורכי דין, הסבירה כי רצף ההחלטות במתחם דורה לא הכריע בשאלה העקרונית של סמכות הוועדה המקומית להגביל תמורות, אלא ביטל את המגבלה בשל הוראת המעבר במסמך המדיניות. היא הוסיפה כי גם בית המשפט העליון כבר נמנע מלהכריע בסוגיה בהליך אחר, בעוד רשויות מקומיות רבות, ובהן תל אביב, נתניה, חולון, הרצליה, גבעתיים, רמת גן ופתח תקווה, אימצו מסמכי מדיניות דומים.
לדבריה, מדיניות כזו עשויה לייצר ודאות תכנונית ליזמים ולבעלי דירות, אך אינה יכולה לקבוע מי יקבל את דירות התמורה עצמן, משום שמדובר בסוגיה קניינית. היא ציינה גם פסק דין אחר של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שקבע כי במקרים מסוימים תוספת אחידה של 12 מ"ר לדירות בגדלים שונים אינה בהכרח שוויונית, וכי ייתכן מקום לתמורה יחסית לשטח הדירה הקיימת ולחלקה ברכוש המשותף.
בכתבה קודמת שלנו על הפסיקות האחרונות בהיטל ההשבחה סקרנו כיצד בתי המשפט עוברים מכללים אוטומטיים לבחינה מדויקת יותר של ההתעשרות הכלכלית בפועל בפרויקטים, כולל בהקשר של תמ"א 38, בשלות זכויות תכנוניות ופטורים לממ"דים. הדגש היה על כך שהמחלוקות בענף מתכנסות לשאלות של סיבתיות, ודאות תכנונית והעלות הכלכלית האמיתית של כל פרויקט—רקע שמחדד גם את הדיון הנוכחי סביב היקף התמורות והבסיס המשפטי למדיניות עירונית בפינוי-בינוי.
חדשות שוק הדיור האחרונות
- Forex
- Crypto