ישראל מתכננת להגדיל את תקציב הביטחון מיד לאחר הבחירות

ישראל מתכננת להגדיל את תקציב הביטחון מיד לאחר הבחירות
תוספת לתקציב הביטחון

בממשלה מתקדמת הסכמה לפתוח את מסגרות תקציב המדינה מיד לאחר הבחירות כדי לאשר תוספת של מיליארדי שקלים למערכת הביטחון. המהלך נועד לאפשר קידום מהיר של התקציב לקריאה ראשונה בכנסת באמצעות הוועדות הזמניות שיוקמו מיד לאחר השבעת הכנסת.

היילייטס

  • ישראל צפויה להגדיל את תקציב הביטחון מיד לאחר הבחירות כדי לכסות פערי מימון עד אמצע 2025, כאשר גובה התוספת טרם נקבע.
  • הממשלה מעריכה כי אישור התוספת יוכל למנוע קיצוץ תקציבי שנקבע בשבוע שעבר, בעוד יעד הגירעון עשוי להישאר על 4.9% בזכות גביית מסים טובה.
  • תקציב הביטחון לשנת 2024 עומד על 143 מיליארד שקל, בתוספת 15 מיליארד שקל מרזרבות למלחמה ולצד קיצוץ תקציבי כולל של 3.6 מיליארד שקל.

תוכנית להרחבת התקציב ולכיסוי פערי הביטחון

כפי שפורסם בגלובס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסכמים לפתוח את מסגרות התקציב כדי לתת מענה לפערי המימון של מערכת הביטחון עד אמצע השנה הבאה.

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בראשות מזכיר הממשלה יוסי פוקס, ובהשתתפות הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר, היועכ"ל ניר ווינגולד ובכירים נוספים, מסכמים על הבאת תקציב שיכסה את צורכי המערכת בתקופה הקרובה. לפי סיכום הדיון, הצדדים פועלים לצמצום הפגיעה המבצעית, להבטחת אספקה נדרשת עד אותו מועד, לשמירה על קווי ייצור ולחתימה על רכש שנדרש מטעמי ביטחון, גם אם האספקה עצמה תתבצע במועד מאוחר יותר.

גובה התוספת התקציבית עדיין אינו ידוע, והיא מתגבשת בימים אלה.

השלכות על הגירעון ועל קיצוצי התקציב

המהלך נחשב חריג במיוחד, לאחר שלפני הבחירות נתניהו כבר ניסה לפתוח את תקציב הביטחון אך נתקל בהתנגדות האופוזיציה, מאחר שבתקופת בחירות נדרשת הסכמתה להעלאת חוקים במליאה. על רקע זה, ההחלטה היא להביא את הסוגיה להצבעה מיד עם השבעת הכנסת.

בממשלה מעריכים כי אם התוספת תאושר, היא תוכל למנוע את הקיצוץ התקציבי שעליו הוחלט בשבוע שעבר. עוד מוערך כי יעד הגירעון, שעומד על 4.9%, עשוי שלא להיפרץ לנוכח הפתעות חיוביות בגביית המסים.

תקציב הביטחון שאישרה הכנסת השנה עומד על 143 מיליארד שקל. לסכום זה נוספו 15 מיליארד שקל מכספי רזרבה לצורכי מלחמה, לצד קיצוץ רוחבי של 2.6 מיליארד שקל וקיצוץ של מיליארד שקל מתוכנית החומש העתידית לחברה הערבית.

בעדכון קודם שלנו על החובות של משרד הביטחון לתעשיות הביטחוניות הממשלתיות תואר כיצד דוח בדיקה חיצוני מצא שהחוב לרפאל, לתעשייה האווירית ולתומר הצטבר לעשרות מיליארדי שקלים, תוך יצירת עלויות מימון משמעותיות לחברות עקב איחורי תשלום. עוד הודגש כי המשך הגידול בחוב עלול לפגוע בנזילות, בתנאי המימון ובהשקעות מו"פ, ולכן הומלץ להסדיר מנגנון קבוע לתשלומים, לעגן ריבית פיגורים בהסכמים ולהפריד בין חובות לבין סוגיות דיבידנדים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.