הגוש השלישי בישראל מתפורר לפני מועד סגירת הרשימות

הגוש השלישי בישראל מתפורר לפני מועד סגירת הרשימות
הגוש השלישי מתפורר

לקראת הגשת רשימות המועמדים, הניסיון של שורת מפלגות ימין מתון ומרכז להקים חלופה פוליטית מאחדת בישראל מאבד כמעט לחלוטין את כוחו. פרישתה של איילת שקד מהמרוץ מצמצמת עוד יותר את האפשרויות של בני גנץ ומחדדת את הקושי לתרגם קריאות לאחדות לכוח אלקטורלי.

היילייטס

  • ב-29 באוגוסט פורסם כי גלעד ארדן פירק את מטה הקמפיין ויוותר על המרוץ אלא אם יתרחש מיזוג משמעותי, מה שאושר בדיעבד.
  • אי הצטרפותה של איילת שקד לגוש השלישי וסימני נטישה מצד חברי הכנסת מקרבים את קריסתו, תוך כישלון בהמרת רעיון האחדות למנדטים.
  • קריסת הגוש השלישי מיטיבה עם גדי איזנקוט שצירף אליו את טרופר ומקטינה סיכונים, אך מייצרת מתיחות אפשרית מול גנץ.

התפרקות המחנה ערב סגירת הרשימות

כפי שפורסם ב-ynet, שלוש המפלגות שזוהו עם "הגוש השלישי" מגיעות לישורת האחרונה לפני הגשת הרשימות במצב של כישלון פוליטי בולט. המהלך, שנבנה סביב הבטחה להציע לציבור מסגרת שאינה מזוהה באופן מובהק עם אחד משני המחנות, מתקשה לייצר תמיכה מספקת ולהוכיח היתכנות אלקטורלית.

שקד, ששמה הוזכר לאורך הקמפיין כמועמדת אפשרית להשתלב במרחב הזה, הודיעה ביום ראשון בערב בפוסט בפייסבוק כי תישאר מחוץ למערכת. לדבריה, קיוותה שלאחר 7 באוקטובר המציאות הפוליטית בישראל תשתנה, אך בפועל המערכת מתכנסת שוב לאותם דפוסים של מחנות וחרמות. היא הוסיפה כי היא עדיין מאמינה בממשלת אחדות רחבה, אך אינה רואה דרך מציאותית להקמתה בנסיבות הנוכחיות.

החלטתה של שקד נתפסת כביטוי חד למצבו של הנישה הפוליטית הזאת. אף שנראה היה שקיים ביקוש ציבורי למסגרת שמסרבת לבחור באופן מוחלט בין שני המחנות, ככל שמתקרב מועד הגשת הרשימות מתברר כי קשה מאוד להמיר את השאיפה לאחדות במנדטים בפועל.

גם מצבו של גנץ נעשה מורכב יותר. לאחר ששתי מפלגות אחרות במרחב הזה כבר קרסו, האפשרויות שלו למיזוג או לשיתוף פעולה מצטמצמות, ובקרב חברי הסיעה שנותרו גובר חוסר הנוחות מהאפשרות לריצה שעלולה להסתיים מתחת לאחוז החסימה. לפי הדיווח, חבר הכנסת מיכאל ביטון, הנחשב לאחד ממקורביו הוותיקים, צפוי להודיע על פרישתו, בעוד גנץ מתעקש בשלב זה להמשיך עד הסוף.

השלכות על המפה הפוליטית בישראל

גלעד ארדן נכנס למרוץ עם שאיפה להוביל קו חדש שיתרחק מהחלוקה למערכות בחירות סביב "רק ביבי" מול "רק לא ביבי", אך התקשה להפוך את מסר האחדות לכוח פוליטי ממשי. לפי הדיווח, עוד לפני סגירת הרשימות נמתחה ביקורת על אופן ניהול המפלגה, וב-29 באוגוסט פורסם כי ארדן החליט לפרק את מטה הקמפיין וכי ללא מיזוג משמעותי לא ימשיך במרוץ. למרות הכחשה מצד מקורביו באותו שלב, בהמשך התברר כי המידע היה נכון.

גם מפלגת המילואימניקים של יועז הנדל והילי טרופר ניסתה למצב את עצמה באותו מרחב פוליטי בלתי מזוהה, אך התקשתה לספק תשובה ברורה לשאלה המרכזית של הבוחרים, מה תעשה ביום שאחרי הבחירות. חוסר הבהירות בשאלות של הצטרפות לממשלה בראשות בנימין נתניהו, תמיכה בגדי איזנקוט או כפיית ממשלת אחדות ערפל את המסר, ובסופו של דבר הציבור לא השתכנע.

מי שעשוי להרוויח מהתמוטטות הגוש הוא גדי איזנקוט. התפתחויות אלה פועלות לטובתו לאחר שמפלגתו של ארדן התאיידה וטרופר צורף לרשימתו, ובכך פחתו חלק מהסיכונים מבחינתו. עם זאת, עימות אפשרי מול גנץ אינו רק שאלה אלקטורלית, אלא גם עניין אישי ופומבי, על רקע מתחים ותסכולים שהצטברו בין השניים לאורך השנים.

בתוך שבועות ספורים בלבד, מה שנראה תחילה כמרחב פוליטי שעשוי להשפיע על מאזן הכוחות הופך כמעט לחלוטין לבית קברות של מפלגות חדשות. עבור המערכת הפוליטית בישראל, ההתפתחות הזאת מדגישה שוב את הפער בין רעיון שנשמע נכון לציבור לבין היכולת המעשית לעבור את אחוז החסימה.

בכתבה קודמת שלנו עסקנו בדדליין להגשת הרשימות לכנסת ה-26 ובהשלכות הטכניות והכספיות שהוא יוצר עבור מפלגות וחיבורים ביניהן. סקרנו את כללי ההגשה לוועדת הבחירות, את מנגנון ה"בלוק הטכני" ואת האופן שבו מקדמות מימון והסיכון לחובות מתחת לאחוז החסימה משפיעים על החלטות של ריצה עצמאית או מיזוגים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.