תרומות לצה"ל מאז 7 באוקטובר מגיעות ל-1.2 מיליארד שקל, בעוד חיילי מילואים ממשיכים לממן ציוד

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
תרומות לצה"ל ופער ציוד

כל החדשות

הסיפורים החמים

מבחר העורכים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

עסקים ועושר

קולות השוק

Ksenia Gerey

16.09.2026

תרומות לצה"ל מאז 7 באוקטובר מגיעות ל-1.2 מיליארד שקל, בעוד חיילי מילואים ממשיכים לממן ציוד — תרומות שיא, פער ציוד

מאז מתקפת 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, הציבור בישראל ויהודים בתפוצות תורמים יותר מ-1.2 מיליארד שקל לצה"ל ולרווחת המשרתים. הנתונים מדגישים גם את היקף ההתגייסות האזרחית וגם את הפער המתמשך, שבמסגרתו לוחמים ומילואימניקים עדיין מגייסים כספים לציוד בסיסי ומבצעי.

היילייטס

תורמות לצה"ל מאז 7 באוקטובר הגיעו ל-1.2 מיליארד שקל, כשהקצאות עיקריות כוללות 227 מיליון שקל לתשתיות בסיסים ויותר מ-197 מיליון שקל לציוד מחנות.
עדויות מחיילי מילואים מדווחות על מחסור בציוד שמוביל להסתמכות על תרומות ורכישה עצמית של מדים, קסדות, ציוד מתקדם ורשתות הגנה מרחפנים.
תקציב הביטחון עומד על 143 מיליארד שקל, הממשלה אישרה העלאה ל-158 מיליארד שקל, אך מערכת הביטחון דורשת 183 מיליארד שקל, על רקע עימותים עם האוצר.

פירוט השימושים בכספי התרומות

כפי שדווח ב-Ynet, על פי נתונים שנמסרו על ידי האגודה למען החייל, הגוף המורשה להעביר תרומות לצה"ל, 134 מיליון שקל מיועדים לסיוע ולרכישת ציוד בתחילת המלחמה, 64 מיליון שקל משמשים לרכישת שוברים למשרתים, 227 מיליון שקל מוקצים להשקעה בתשתיות בבסיסים ובמוצבים, ויותר מ-197 מיליון שקל מושקעים בציוד מחנות צה"ל.

עוד עולה מהנתונים כי 104 מיליון שקל משמשים לרכישת 160 אמבולנסים, עשרות אלפי ערכות חורף, מוצרי היגיינה ותחתונים ללוחמים ולוחמות בקו החזית. בנוסף, חברות תורמות 645 יחידות ריענון למשרתים.

כספי התרומות משמשים גם למטרות שאינן ציוד ותשתיות בלבד. יותר מ-4,000 חיילים בודדים מוטסים לחו"ל לביקור אצל בני משפחה, יותר מ-14 אלף בני משפחות שכולות מקבלים סיוע במסגרת תוכניות נופש, והתרומות מסייעות גם למימון מרכז חוסן ייעודי לטיפול בפוסט-טראומה.

האגודה למען החייל פועלת במבנה הנוכחי שלה מאז המיזוג ב-2016 עם קרן לב"י, ומלחמת חרבות ברזל היא העימות הראשון שבו היא פועלת כך. לפי הכתבה, אין בשלב זה נתונים מקבילים לשנים שלפני המלחמה, כולל 2021 ו-2022, ולכן לא ניתן לקבוע בכמה היקף התרומות גדל לעומת שנות שגרה.

המחסור בציוד והמאבק על תקציב הביטחון

לצד היקף התרומות, ממשיכות להצטבר עדויות של לוחמים ואנשי מילואים שלפיהן הם נאלצים להשלים מחסור בציוד באמצעות תרומות ולעיתים גם מכספם. חייל מילואים מדיוויזיית דוד, שהתייצב לאימון לקראת פריסה מבצעית, אומר כי הוא וחבריו עדיין מגייסים כסף עבור מדים, נעליים, קסדות, כוונות תקינות לנשק והחלפת ציוד מבצעי ישן ואיכותי פחות.

גם ההתמודדות עם איום הרחפנים הנפיצים חושפת מקרים שבהם מילואימניקים מאלתרים פתרונות בעצמם ונשענים על תרומות. בגזרה הצפונית, כוחות מגייסים כסף לרכישת רשתות הגנה מפני רחפנים, ובמקרים אחרים פונים לרשויות מקומיות ולחקלאים כדי להשיג רשתות ממגרשי כדורגל וממטעי בננות.

הנתונים מתפרסמים גם על רקע החרפת המחלוקת בין משרד האוצר למשרד הביטחון על תקציב הביטחון. התקציב עומד כיום על 143 מיליארד שקל, העלאה ל-158 מיליארד שקל כבר מאושרת בממשלה אך טרם השלימה את הליך החקיקה בכנסת, ומערכת הביטחון דורשת כעת להגדילו ל-183 מיליארד שקל.

במשרד האוצר טוענים כי למערכת הביטחון יש את כל הכספים הדרושים לפעילות דחופה ומאשימים אותה בניהול לקוי ובחוסר שקיפות, בעוד שמערכת הביטחון מזהירה כי העיכובים עלולים לפגוע בקידום רכש והצטיידות חיוניים. על הרקע הזה, היקף התרומות ממחיש את גודל ההתגייסות של הציבור בישראל ובתפוצות, אך גם מדגיש כי לאורך כמעט שלוש שנות לחימה, יחידות וחיילים בשטח ממשיכים במקרים שונים להישען על תרומות כדי להשלים חוסרים בציוד, בתשתיות ובתנאי השירות.

בכתבה קודמת שלנו סיקרנו את החרפת העימות בין משרד האוצר למשרד הביטחון סביב מימון הוצאות המלחמה ותוספות לתקציב הביטחון. הדיווח התמקד בכך ש-15 מיליארד שקל שאושרו בממשלה נתקעו בכנסת, לצד ויכוח על הגדלת התקציב עד 183 מיליארד שקל והאזהרות מפני השלכות כלכליות כמו עליית מסים, גידול בחוב ופגיעה בשירותים אזרחיים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?